בווידאו: קנדי קראש בחיים האמיתיים
נטשה וולסלי בת ה-34 מפליטווד, אנגליה, היא אחת מבין 700 אלף בריטים שסובלים ברמה כזו או אחרת מהתמכרות למשחקים. לפני 6 שנים שיחקה לראשונה בקנדי קראש ומאז היא מכורה קשות למשחק - וכשאנחנו אומרים "קשות" אנחנו מתכוונים ל-18 שעות משחק ביום. לא פלא שבן זוגה ואב בנה נפרד ממנה ועזב את הבית, היא פוטרה מעבודתה, הזניחה את בנה והוציאה סכום מטורף של 37 אלף שקלים על המשחק - וזה רק מהתוספות שלו מאחר שהמשחק הוא חינמי.
ארגון הבריאות העולמי החליט לאחרונה להכיר בהתמכרות למשחקים כהפרעה נפשית לכל דבר. זה אומר שאין שום הבדל בין התמכרות למשחקים להתמכרות לאלכוהול או לסמים. בעקבות ההחלטה, הסכימה וולסלי לחשוף את סיפור התמכרותה - שלדבריה הרס לה את החיים. "זה ריסק את המשפחה שלנו. בן זוגי עזב אותי וגם אז - לא יכולתי להפסיק לשחק".
עוד בנושא:
קשה שלא להתמכר במידה מסוימת למשחק "קנדי קראש". המשחק סחף אחריו מיליונים מאז יצא בשנת 2012, אולם בעוד רבים נטשו ועברו למשחקים אחרים, וולסלי סירבה להניח. "זה התחיל לפני 6 שנים. חברים שלחו לי בקשות בפייסבוק וחשבתי לעצמי שמה כבר יכול לקרות", היא סיפרה ל-The Mirror, "מהר מאוד מצאתי את עצמי משחקת עד 18 שעות ביום. נעשיתי כל כך אובססיבית שהייתי מתעוררת באמצע הלילה ורוצה עוד. הסתתרתי באמבטיה כדי לשחק עוד כמה שעות כדי שאוכל להתקדם ברמה אחת. איבדתי לגמרי את השליטה בחיים שלי, איבדתי תחושת זמן באופן קבוע. שכחתי לקחת את טיילור (בנה) מבית הספר והמורים היו מתקשרים לשאול איפה אני. הפסקתי לקרוא לו סיפורים לפני השינה ושלחתי אותו לבית הספר עם חטיפים ושוקולד במקום ארוחת צהריים. לא היה לי זמן או אנרגיה להכין לו משהו בריא. אפילו כשהייתי איתו - לא באמת הייתי שם. רק רציתי להוציא את הטלפון שלי ולשחק, ממש כמו אלכוהוליסטית שחושבת על המשקה הבא שלה".
התמכרותה של וולסלי החמירה עד כדי כך שהיא ישנה רק 3 שעות בלילה והזניחה לחלוטין כל דבר אחר בחייה, עד שלבן זוגה, רוב, נמאס. "לרוב ולי היו ויכוחים קשים. הוא אמר לי שאני חייבת להפסיק עם זה או שהוא עוזב את הבית. הוא היה חוזר מהעבודה לבית מזוהם, בלי אוכל במקרר, כשהבן שלנו ישב לבד מול הטלוויזיה. הבטחתי לו להפסיק, למחוק את המשחק מהנייד שלי, אבל כעבור יומיים הורדתי אותו שוב והתחלתי מחדש". כשרוב, בנאי במקצועו, החליט לעזוב אותה בסוף - גם אז לא ירד האסימון. מהר מאוד היא גם איבדה את עבודתה במשרה חלקית כממלאת סחורה בסופרמרקט, אחרי שמנהלה תפס אותה בפעם המי יודע כמה יושבת על הרצפה ומשחקת קנדי קראש. "קיבלתי כל אזהרה שהם יכלו לתת לי וזה לא עזר. גם אחרי שפוטרתי, השלתי את עצמי לחשוב שלא באמת אכפת לי מזה", היא אמרה.
וולסלי מעריכה שהוציאה סכום של 400 ליש"ט בחודש (כ-1,800 שקלים בחודש) על "תוספות" ו"מאיצים". "הקרבתי כל כך הרבה כדי לשלם על המשחק הזה. לא הסתפרתי חודשים, לא יכולתי להרשות לעצמי לקנות בגדים או אפילו להיפגש עם חברים לקפה. אני מניחה שבזבזתי עד היום יותר מ-5,000 ליש"ט (כ-23 אלף שקלים) על המשחק ואני נמצאת בחוב של 3,000 ליש"ט (כ-14 אלף שקלים) בכרטיס האשראי שלי".
"ההחלמה היא תהליך איטי"
לפני תשעה חודשים, אמה של נטשה הבינה את מידת ההתמכרות שלה והפגישה בינה לבין סטיב פופ, יועץ להתמכרויות בבלקפול. היא הסכימה להתחיל בטיפול בהתמכרות שלה ולהיפגש עמו על בסיס קבוע. "נפגשנו שלוש פעמים בשבוע. זה היה קשה אבל הוא שינה את חיי. הוא נתן לי להתמודד עם ההתמכרות שלי, הוא עזר לי להתמקד בדברים חיוביים אחרים בחיי והוא תמיד שם בשבילי. הייתי מתקשרת אליו ב-3 בלילה כשעמדתי לשחק בקנדי קראש. הוא היה עונה לי ומדבר איתי עד שהבנתי שזה רעיון גרוע".
אחרי חודשים ארוכים של טיפול היא הפחיתה משמעותית את שעות המשחק שלה, אולם מודה שיש לה עוד דרך ארוכה לעבור, "רוב עדיין לא רוצה לפגוש אותי ואני עדיין משחקת בקנדי קראש שעתיים עד שלוש ביום, אבל אני יודעת שהחלמה היא תהליך איטי. זה יקרה. בינתיים חזרתי לעבוד בדוכן בשוק ויש לי זמן ואנרגיה להיות האמא שטיילור זקוק לה. זה מפחיד לחשוב כמה קל להתמכר ולהיות מוכן להקריב כל מה שיש לך בשביל משחק".
פופ מאמין שההכרה בהתמכרות למשחקים חשובה לעתיד כולנו. "בשנתיים האחרונות ראיתי עלייה גדולה בכמות המטופלים שמכורים למשחקים", הוא סיפר, "בגלל שמשחקים נמצאים היום בכל מקום ונראים כבילוי בלתי מזיק, עבור אחרים הם יכולים ממש להפוך להתמכרות, אפילו יותר הרסניות מהתמכרויות אחרות. הימורים ברשת זה השלב הבא ובלי שנרגיש נגיע לשם. עודף הדופמין במח שנגרם מסוג התמכרויות אלה דומה בדיוק לצריכת קוקאין. שחקנים פונים בעקבות זה לסמים מהרצון לריגוש נוסף. מדובר בפצצה מתקתקת שתשפיע עמוקות על החברה שלנו בשנים הקרובות".