זהירות: צפייה בסרטון גורמת להזיות זמניות. הצפייה אסורה לסובלים מפרכוסים או אפילפסיה.
במחקר פסיכולוגי שנערך ע"י האוניברסיטאות קרדיף וקיימברירג', נמצא כי אנשים שהתגלו אצלם סימנים מוקדמים של פסיכוזה, הצליחו לראות טוב יותר דמויות אנושיות בתמונות שחור-לבן לא ברורות - מאשר אנשים הבריאים בנפשם. בשביל לבחון לאיזו קבוצה אתם שייכים, הביטו טוב בתמונה הבאה ובדקו האם אתם מצליחים לזהות בה את התינוק.
ראיתם? המתינו. לא ראיתם? מצבכם טוב אבל הניסוי בשבילכם עוד לא הסתיים. עכשיו הביטו בתמונה המקורית של התינוק וחיזרו שוב לתמונת השחור-לבן ונסו למצוא בה את התינוק. עכשיו אתם רואים?
אם אתם עדיין מתקשים להבחין בתינוק, זה אומר שאתם אנשים בריאים וצלולים בנפשכם. אם בפעם השניה הצלחתם, זה אומר שיש לכם נטיה קלה להזיות ואולי לפסיכוזה ואם על הפעם הראשונה עשיתם את זה - לא ברור איך לא אישפזו אתכם עד עכשיו.
החוקרים מאמינים כי היכולת לראות את התינוק בתמונה מוכיחה שאנחנו אנשים הנוטים יותר להזיות ואולי לפסיכוזה. אולם, תרשו לנו להרגיע אתכם. אם ראיתם את התינוק, אלה חדשות טובות, כי חוץ מזה שאולי אתם הוזים מדי פעם - המוח שלכם עושה עבודה טובה בכל הקשור להבנת המציאות כשהיא לא נגלת בפנינו בצורה ברורה. זאת אומרת, המוח שלכם מצליח להרכיב ולפרש את העולם כפי שהוא אמור להיות, גם אם אתם לא רואים את התמונה בשלמותה. המוח ממלא פערים מהמציאות ומנבא את מה שהוא מצפה לראות. מאחר שרובנו נצליח להבחין בתינוק במבט שני על התמונה, זה מצביע על כך שכולנו חווינו הזיות בשלב כזה או אחר בחיינו - וזה לא חייב להיות סוס שנגלה בפניכם באמצע הסלון, אלא יותר כמו תחושה שהחתול שלכם עכשיו נכנס לחדר השינה - כשהוא עדיין בעצם בסלון.
על פי המחקר שפורסם בכתב העת PNAS, הזיות נגרמות מתהליך טבעי של המוח כשהוא מנסה להבין את העולם טוב יותר. לעיתים קרובות אנו משתמשים בידע קודם כדי להשלים ולפרש דברים בלתי ברורים - כפי שעשינו כשהסתכלו בתמונה הברורה של התינוק ואז שוב בזו המעורפלת. "המוח שלנו משלים את עולמנו", אמר ד"ר כריסטוף טיופל מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קרדיף, "זה ממלא את החסר, מתעלם מדברים שלא ממש מתאימים לנו ומציג תמונה של עולם שעבר עריכה כדי להתאים למה שאנחנו מצפים ממנו".
פרופסור פול פלטשר, מהמחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת קיימברידג', הוסיף: "העובדה שיש למוח יכולת לחזות דברים היא מאוד שימושית. זה עוזר לנו להיות יעילים ומיומנים יותר ביצירת תמונה קוהרנטית של עולם מעורפל ומורכב. מצד שני, זה גם אומר שאנחנו לא רחוקים מתפיסת דברים לא כפי שהם במציאות, שזו הגדרה של הזיה. למעשה, בשנים האחרונות אנחנו כבר הבנו שחוויות הזיה אלו לא מוגבלות רק לאנשים הסובלים ממחלות נפש. הם נפוצים יותר, בצורה מתונה יותר, על פני כל האוכלוסייה. רבים מאיתנו שמעו או ראו דברים שלא באמת קיימים". אנחנו עד היום רואים את עצמנו מוקפים בחברים דמיוניים וזה מסב לנו הרבה אושר.