וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דימונה: התגלו עדויות לנתיב יציאת האדם המודרני מאפריקה

בחפירות לקראת הקמת שדה סולארי בדימונה, התגלה אתר מתקופת האבן, שבו סיתתו בני האדם כלים בטכנולוגייה מיוחדת. אבני הצור שנמצאו באתר שופכות אור על נתיבי ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לשאר העולם, לפני כ-100 אלף שנים

עדויות ליציאת האדם המודרני מאפריקה בדימונה/צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה לאחרונה רשות העתיקות יחד עם בני נוער בסמוך לדימונה, לקראת הקמת שדה סולארי ובמימון חברת החשמל, התגלה אתר סיתות צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (תקופה פרהיסטורית שהתקיימה בין 250 ל-50 אלף שנים לפני זמננו).

האתר שנחשף בדימונה היה אתר קטן, שאליו הגיעו, כנראה, בני האדם, בעקבות שפע של אבן צור טבעית, שממנה בחרו לסתת את הכלים שלהם. ייחודו של האתר מצוי בטכנולוגיית סיתות הצור שנמצאה בו, המכונה 'לבלואה נובי'. טכנולוגיה זו, מקורה באפריקה, ובמחקר מתחקים אחריה כדי להבין את נתיבי ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לשאר העולם, לפני כ-100 אלף שנים.

עדויות ליציאת האדם המודרני מאפריקה בדימונה. אמיל אלג'ם, רשות העתיקות, רשות העתיקות
כלי הצור שנחשפו באתר בדימונה/רשות העתיקות, אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
עדויות ליציאת האדם המודרני מאפריקה בדימונה. אמיל אלג'ם, רשות העתיקות, רשות העתיקות
צילום אווירי של חפירת רשות העתיקות ליד דימונה/רשות העתיקות, אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

עדות ראשונה לתעשיית כלי הצור ה"נובים" בארץ

לדברי מנהלות החפירה, הפרהסטוריוניות טליה אבולפיא ומיה אורון מרשות העתיקות, "מדובר בעדות הראשונה לתעשיית כלי הצור המכונה "נובית" בחפירה ארכיאולוגית בארץ. תוצרי הסיתות נשארו ממש במקום המקורי בו האדם ישב ויצר את הכלים. התעשייה מזוהה עם אוכלוסיות האדם המודרני שחיו במזרח אפריקה לפני 150-100 אלף שנה והיגרו משם לרחבי העולם.

"בעשור האחרון התגלו בחצי האי ערב לא מעט אתרים נוביים. עובדה זו, הובילה חוקרים רבים לטעון שהיציאה של האדם המודרני מאפריקה נעשתה דרך חצי האי ערב. האתר מדימונה מייצג, ככל הנראה, את החדירה הצפונית ביותר של תעשיית כלי הצור הנובים משם, ובכך מסתמן נתיב ההגירה; מאפריקה אל ערב הסעודית, ומשם, אולי, אל הנגב".

עדויות ליציאת האדם המודרני מאפריקה בדימונה. אמיל אלג'ם, רשות העתיקות, רשות העתיקות
מיה אורון, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, באתר החפירה/רשות העתיקות, אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
עדויות ליציאת האדם המודרני מאפריקה בדימונה. אמיל אלג'ם, רשות העתיקות, רשות העתיקות
בני נוער השתתפו בחפירה כעבודת קיץ ונחשפו למורשת המקומית/רשות העתיקות, אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

בני הנוער מדימונה ניצלו את חופשת הקיץ לעבודה בחפירה

מי שסייעו בחשיפת האתר המיוחד מתקופת האבן היו בני נוער תושבי העיר, שהגיעו לעבוד בחפירה כעבודת קיץ בתקופה המאתגרת של הקורונה. לדברי סבטלנה טליס, ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני ברשות העתיקות, "דימונה היא אחד היישובים שנפגעו קשה בשלב השני של הקורונה, ועמדה על סף סגר. בני הנוער מדימונה ניצלו את חופשת הקיץ לעבודה בחפירה, וחלקם אף סייעו כך למשפחותיהם. הם עזרו בחשיפתו של אתר חשוב במיוחד, וזאת במסגרת פרויקט ההנחלה אותו מקדמת רשות העתיקות בשנים האחרונות, שמבקש לקרב את בני הנוער למורשת ששייכת להם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully