ספוילרים לפרק הרביעי בעונה השלישית של "ווסטוורלד"
חלק מהסיבה שאני אוהב את "ווסטוורלד" היא שגם כאשר מצליחים לפענח את הרמזים שלה ולהסיק שברנרד הוא מארח או שוויליאם הוא האיש בשחור או שהסיפור התרחש בשני זמנים או ששרלוט היא דולורס, רגעי הגילוי עדיין נעשים באופן מושלם, ואפילו מסעיר. כך היה גם הפעם. אחרי ארבעה פרקים בלבד, חצי עונה בדיוק, "ווסטוורלד" מגלה את זהותם האמיתית של השכפולים שלה. מבדר היה לראות כיצד כל אחד מהגיבורים - מייב, ברנרד, וויליאם - מנסה לפענח את זהות המארח שעומד מולו, בדיוק כשם שאנחנו ניסינו לעשות מאז שהחלה העונה. "זה אתם שם, טדי?", שאלה מייב. על אף הסברה ההגיונית ששרלוט היא בעצם עותק של דולורס, החשיפה הזו בפניו של וויליאם (אד האריס) הייתה מעולה, וכן אלו שקרו במקביל - מרטין קונלס מול ברנרד ומוסאשי מול מייב.
ההיגיון בכל זה די קלוש. לא העובדה שדולורס איכלסה את כל הגופים האלה, זה דווקא מאוד הגיוני, אלא שכל הגילויים ב-מקרה התרחשו בדיוק באותו זמן. כמו גם הרעיון שדולורס בכלל יצרה עותק של מוסאשי (הירויוקי סנאדה). מה לה ולו בכלל? מאיפה היא בכלל יודעת על קיומו? הם מעולם לא נפגשו. פגשנו אותו לפרק וחצי בעונה השנייה כאשר מייב, הקטור, ארמיסטיס וסייזמור נקלעו לשוגון וורלד. אולי "ווסטוורלד" עוד תספק לנו תשובה בנוגע לכך, אך בהתחשב בקלוז'ר שקיבלנו לסיפור של וויליאם מהעונה השנייה, לא בטוח שזו נחמה גדולה.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
אני יודע שוויליאם נחשב בעיני רבים מצופי הסדרה לאחד הדברים הכי טובים בה, אבל בעיניי - להוציא את גרסתו הצעירה כאשר הגיעה לראשונה לפארק - האיש בשחור מגלם בו תמיד את חולשותיה של הסדרה. בעונה הראשונה הוא היה הדמות הבלתי מנוצחת, מה שהפך אותו למשעמם. בעונה השנייה הוא יצא בשליחותו של פורד למשחק חדש, למצוא את הדלת, מה שהתברר כמשימת סרק שרק נועדה להציג בפנינו את התדרדרותו המנטלית והנפשית - אף היא לא בדיוק הייתה מעודנת.
כדי להוסיף חטא על פשע, בסופה של עונה שהייתה גם ככה מקושקשת ומפותלת מדי, הסיום שלה הציג סצנה בלתי מובנת בעליל שבמסגרתה וויליאם נכנס אל הכור ומגלה שהמקום כבר מזמן נטוש וחרב. הוא מוצא שם את בתו אמילי (קטיה הרברס), זו שלכאורה הרג לפני זמן קצר, הפעם כמארחת, רובוטית. היא אומרת לו שעבר זמן רב ושהיא נמצאת שם כדי לבדוק "נאמנות", כפי שהוא עצמו עשה לחמיו, ג'יימס דלוס (פיטר מולאן). בדיקת נאמנות נעשית במסגרת ניסיון העתקת תודעה אנושית לגוף של מארח. אצל דלוס זה גרם בקביעות לדמותו הרובוטית להשתגע אחרי זמן לא רב. אצל וויליאם משתמע שעדיין אין הצלחה רבה, אולם הוא נדון לחוות שוב ושוב בלופ את החוויה הכי גרועה שלו אי פעם - הרג בתו במו ידיו.
הדרך היחידה שבה אפשר היה לפענח את מה שקרה בדקות האלה היה בזכות הראיונות שנעשו עם ליסה ג'וי, יוצרת הסדרה עם ג'ונתן נולן, לאחר שידור הפרק. הסצנה עם אמילי לכאורה עמדה בסתירה לסצנה אחרת שראינו בפרק האחרון של העונה השנייה - וויליאם הפצוע שוכב באוהל הפצועים. הטיפול הרפואי בו, אם כן, התרחש בהווה של הסדרה, רגע לפני שדולורס המתחזה לשרלוט עזבה את האי לטובת העולם האמיתי.
המשמעות היא שוויליאם עדיין אנושי בשלב הזה, על אף שהפרק החדש יצא מגדרו כדי לתעתע בו ובנו בנוגע לסוגייה הזו. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא ששני הגברים שמשתלטים עליו מחוץ לביתו עושים זאת באמצעות סם כלשהו. בפרק הראשון של העונה ראינו שזה לא משהו שאמור להשפיע על מארחים. אנשיו של קונלס (האמיתי) הזריקו לדולורס עוד ועוד סמים בניסיון לגרום לה למנת יתר, אך ללא הועיל. מעבר לזה, עושה רושם ששרלורס עצמה אחראית להזיות שלו. רגע לפני שהוא מפונה למוסד לחולי נפש היא דוקרת אותו בצווארו עם משהו באצבעה. האם בעצם החדירה לו חומר שגורם לכל מה שהוא רואה? עוד משהו שלא יעבוד על מארחים.
במושבו במוסד הסגור וויליאם רואה את דולורס של פעם, עם השמלה הכחולה, והיא מייסרת אותו באותן מחשבות ותהיות שהעסיקו אותו גם בתחילת הפרק. תודעתו אסירה כל הזמן של מצפונו - התאבדות אשתו (באמבטיה שבה וויליאם מוצא את עצמו עכשיו) והריגת בתו - במקביל לפקפוק שלו בעצם אמיתותו.
פורד אמנם לא סיפק סוף למשחק של וויליאם, אבל דעתו של וויליאם עושה את זה בעצמה, בעזרתה של דולורס. הפרק הזה הקביל בפירוש וברמזים לסוף המסע של דולורס בסוף העונה הראשונה, כאשר חיפשה את המבוך ופגשה את וויליאם הזקן, בלי לזהות אותו כחברה לדרך עשרות שנים קודם לכן. סמוך ובטוח בחוסר היכולת שלה לפגוע בו, האיש בשחור הביא לה אז את הלהב כדי שתמשיך לגלח אותו. הפעם שרלורס עושה את זה מיוזמתה, זכר לפעם ההיא.
בסופו של דבר האיש בשחור נכנס למדים לבנים של משוגע. "אני מניחה שהגעת אל לב המבוך שלך, וויליאם", אומרת לו דולורס המדומיינת בשמלה הכחולה. המשחק שמעולם לא נועד לו אלא למארחים היה אמור להצית בהם תודעה, לפקפק בטבע של המציאות שלהם. לעומת זאת, כאשר בני אדם מפקפקים במציאות שלהם, הם נוטים לסיים במוסד כמו שוויליאם נמצא בו עכשיו.
אילולא הסצנה ההיא שחתמה את העונה השנייה, זה יכול היה להיות סוף יאה ופרידה ראויה מדמותו של וויליאם. מי יודע, אולי זה אכן המצב ובסוף יתברר שהעתיד הרחוק הזה היה גם הוא חלק מההזיות של וויליאם, עוד עינוי בדמותה של אמילי. אני אישית מקווה שזה יהיה ככה. עדיף מאשר הנקודה הקודרת הזו שסומנה מראש ושהסדרה אמורה לחתור אליה.
האובדים והנידחים
"עומדה אישה גדולה... ובידה לפיד בוער... ושמה יאֵר: אם גלויות" - כך כתבה המשוררת אמה לזרוס, בתרגומו של ראובן אבינועם, בשירה "קולוסוס החדש" שמופיע על פסל החירות. "אם גלויות", או "אם הגולים", הוא שם הפרק החדש של "ווסטוורלד" - התפקיד שדולורס מייחסת לעצמה. לנוכח הגילוי שהיא עצמה משוכפלת בכל אחד מהמארחים שראינו מלבד בברנרד, החירות היא עניין מאוד חמקמק. את שאר חבריה היא השאירה מאחור לפי שעה, כפי שמייב אומרת לה (בגופו של מוסאשי), ודולורס עצמה אמרה בפירוש לשרלוט בפרק הקודם שהיא שייכת לה. חירות ריכוזית במיוחד.
כמובן, מאז שדולורס הגיעה אל העולם האמיתי היא נוכחה לדעת עד כמה הוא מזכיר את המקום שממנו באה. אנשים שבולעים כמוסות דיגיטליות ששולטות במוחן, בדיוק כמו שהמארחים נשלטו דיגיטלית, רק שבני האדם עושים זאת מבחירתם שלהם, מאפשרים לחייהם להישלט על ידי מחשב ענק. דולורס מתכננת להושיע גם אותם, גם את כיילב. כשהיא נתקלת ברודריק במסיבה, רגע אחרי שהשליכה את סטאבס מהמרפסת, היא מקישה על הרקה שלה, תזכורת לשיחה שלהם מהפרק הראשון על גרעין האקומבנס, החלק במוח שמאפשר לבני האדם להאמין באלוהים. להאמין שהיא אלוהים. אכן, קשה מאוד להרוג אותה.
עדיין לא ברור בדיוק מה הן התוכניות של דולורס. היא שולחת זרועות למספר כיוונים במקביל - שרלוט מנסה להפוך את "דלוס" לחברה פרטית כדי להשתלט עליה. במקביל דולורס רוקנה את ליאם דמפסי ג'וניור מכל הונו - 350 מיליארד דולר, על סמך הטאבלט בידיו של קונלס - ועדיין שומרת עליו בקרבת מקום מסיבה לא ידועה. מוסאשי עומד בראש היאקוזה בסינגפור, ובמזקקה שממנה הוא פועל ישנו בחביות חומר לבן שמזכיר מאוד את זה שממנו יוצרים מארחים. האם דולורס מתכננת להכין נוספים?
מדבריו של מוסאשי למייב משתמע שבהחלט כן, ומדובר דווקא באלה שעברו אל גן העדן הווירטואלי, "הסאבליים": "יהיה מקום לאחרים בעולם שנבנה", אומר מוסאשי, "לבת שלך". אם ככה, אפשר לצפות לראות שוב דמויות שחשבנו שאינן, כמו טדי ואקיצ'יטה? מה שכן, להחזיר את הבת של מייב יהיה מוזר - הילדה הזו ללא ספק גדלה משמעותית בשנים שחלפו מאז צילומי העונה השנייה. אם זה יקרה (ואני מקווה מאוד שלא, כי שוב, זה יפגום בסיומת היפה שקיבלו), היא מן הסתם תלוהק מחדש.
בינתיים אנחנו יודעים את זהותן של חמש פנינים מתוך השש שהביאה איתה דולורס (אחת שלה ועוד חמש):
1. דולורס בגופה של דולורס. היא יצאה מהפארק כשרלוט, יצרה לעצמה גוף דולורס חדש והעבירה אליו את הפנינה המקורית שלה, המשולבת עם דמותו הרצחנית של וויאט.
2. עותק של דולורס בגופה של שרלוט.
3. עותק של דולורס בגופו של מרטין קונלס.
4. עותק של דולורס בגופו של מוסאשי.
5. מין שילוב בין ארנולד וברנרד. בפרק הקודם וגם הפעם ראינו שבניגוד לכל היתר, צבע הפנינה שלו הוא שילוב של כסף ובורדו. בורדו הוא הצבע של הפנינים של תודעות אנושיות, או הניסיון הכושל איתן. כאשר דולורס הוציאה אותה מהפארק, כל הפנינים היו כסופות, כלומר של מארחים - יכולנו לראות את זה גם בסוף העונה הקודמת וגם הפעם, כשבתחילת הפרק ראינו אותה מדברת עם יציר כפיה החדש, ברנרד. נוסף לכך, משברירי הזיכרון של ברנרד שנחשפו בפנינו ראינו שיש לו גם זכרונות של ארנולד, כמו למשל כאשר יצר את דולורס. איך דולורס יצרה מיזוג כזה? עדיין לא ברור, אולם כשחושבים על זה, שילוב כזה עשוי להיות עתידה של האנושות ב"ווסטוורלד".
מיהי הפנינה השישית? סביר להניח שגם כן דולורס. אבל באיזה גוף? שאלה מעניינת במיוחד. בהתחשב באהבתה של "ווסטוורלד" להפתעות, אולי זה מישהו שכבר ראינו, השתלטות נוספת על בן אנוש קיים כדי לקדם את סדר היום שלה. שוב עולה על הדעת העובדה שדולורס דקרה את וויליאם רגע לפני פרידה - האם בעצם לא החדירה משהו אלא לקחה מדמו כדי ליצור את בן דמותו?
בטיזר לעונה החדשה נחשפנו למספר אירועים משמעותיים בתולדות העולם בשנים שהובילו ליצירת מערכת "סולומון", קודמתה של "רחבעם", ב-2039, 19 שנים לפני ההווה של הסדרה (את כל האירועים מנינו בביקורת על הפרק הראשון של העונה). אחד מהם היה פצצת מימן בפריז ב-2025, שכעת מתברר כי היא האירוע המכונן בחייו של סראק, זה שהוביל אותו ליצור את המערכת יחד עם ליאם דמפסי האב, בניסיון לעזור לאנושות למצות את הפוטנציאל שלה.
קשה לא לראות את הפלאשבק הזה, עם סראק ואחיו (שבקרדיטים נקרא ז'אן מיי, והשניים אכן מגולמים על ידי אחים), ולא להיזכר שוב בפורד. שני הילדים עוטים מדי פנימיה מחויטים עם וסט ומזכירים בלבושם את דמותו של אנתוני הופקינס כילד. ב-2025, יצוין, פורד כבר היה אדם בוגר, שלא לדבר על כך שבניגוד לסראק הוא בריטי, כך שלא מדובר כאן בניסיון לרמוז שהשניים אחים, אלא בהקבלה נוספת בין שני בעלי החזון.
מה שמעניין במיוחד בסיפור של סראק על פריס שהייתה ואיננה, הגיע בסוף דבריו למייב: "תסלחי לי על הנאמנות שלי לבני מיני, הרווחתי אותה במחיר כבד". מכך משתמע אולי שהאירוע בפריז לא נוצר מידי אדם אלא בשל אינטליגנציה מלאכותית כלשהי. ומשהו מעניין נוסף שהוא אומר באותה הזדמנות: "חיכיתי הרבה שנים שאת ודולורס והאחרים יגיעו", והוסיף שהם אינם האיום שממנו הוא חושש, אלא בני מינו שלו. אם סראק חיכה שזה יקרה, קרוב לוודאי שהתכונן היטב, כך שעל אף שנראה כי הוא נמצא צעד מאחורי דולורס, אולי ההפך הוא הנכון.
קטנה
בעת השיחה בין מייב לסראק כשהם יושבים בבר בסינגפור מתנגנת גרסת רמין ג'וואדי, מלחין הסדרה, ל-"Hunter" המכשף של ביורק. הנעימה היפהפיה שמתנגנת במהלך אירוע המכירה הפומבית היא ביצוע ל-"Wicked Games" של הוויקנד. הנה היא במלואה.
העונה השלישית של "ווסטוורלד" משודרת בימי שני ב-HOT, yes וסלקום tv.