וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תעמולה או נבזות? זאת אולי הפרסומת הכי מעיקה כרגע בטלוויזיה

19.10.2018 / 8:28

בפרסומת לבית השקעות מוצג באופן משפיל כפיל של שר האוצר משה כחלון כשהוא רודף אחרי קרדיט, כשבמקביל דמותו ושמו מופיעים על כרזות העוסקות ב"פנסיה של כחלון". לא לגמרי ברור אם מדובר בפרסומת נבזית או בתשדיר מתחנף שדווקא מפאר את השר בפתחה של שנת בחירות

אחת הפרסומות הכי מעיקות כרגע בטלוויזיה - ויש תחרות לא פשוטה - היא זו של בית ההשקעות הלמן-אלדובי, המתארת את בן דמותו של שר האוצר משה כחלון רודף אחרי קרדיט. אחד הדברים המעיקים בה ביותר זה שאפילו לא ברור מה היא: האם היא פרסומת נבזית, המציגה את דמותו של השר כחלון באופן נלעג וסטריאוטיפי? או שמא מדובר בדיוק במקרה ההפוך - תעמולה וולגארית, פרסומת שהיא למעשה תשדיר למען שר האוצר, בפתחה של שנת בחירות?

בפרסומת נראה איש, המזוהה ככחלון מעל לכל ספק סביר לרבות התסרוקת והמבטא, נכנס לבית ההשקעות ודורש לראות את ראשיו, בטענה שהם מפרסמים את עצמם בתור אלה ש"הפנסיה של כחלון זה הם". הסיבה: הוא דורש קרדיט על העבודה שלו במשרד האוצר. הוא פורץ לתוך מרחב עבודה פתוח ודורש את הקרדיט, רק כדי לגלות שהוא מופיע על הכרזה של בית ההשקעות עצמה.

אם נבחן את האופציה הראשונה, נגלה קייס לא רע: הבדרן אסי ישראלוף מחקה את כחלון במבטא ומקצין את שפת הגוף שלו. הוא מדבר הרבה אך לא מתקשר לא עם הפקידה שמקבלת את פניו ולא עם העובדים שהוא נוזף בהם (בתמורה הם לא ממש סופרים אותו). כהמחשה לעבודה הקשה שלו במשרד האוצר, הוא נראה מחזיק אדם מהרגליים במרפסת בבניין של משרד האוצר - שיטה של בריוני עולם תחתון כדי לאיים להפעיל לחצים. ועל מה מתכוון כחלון להיאבק עד לניצחון, לפי הסרטון? על קרדיט. לא חלילה על דברים עקרוניים.

משה כחלון בפרסומת של הלמן אלדובי. צילום מסך
שיטות של עולם תחתון? הפרסומת/צילום מסך

אם נסכם: הוא מוצג כאיש אלים, רודף כבוד ונקודות חיזוק פוליטיות, עם סדר עדיפויות לקוי ושפת גוף מגוחכת. מוצג כאן דיוקן המבזה אדם ספציפי, ולא בדיוק לצורך העברת נקודה או מסר הנוגעים ישירות לאדם עצמו. בתכנית מערכונים עם פאנץ' הגיוני, זה אולי היה סביר. כאן, זה מעורר בעיקר תחושת אי נוחות.

נזכיר שבכל זאת מדובר בפרסומת שנועדה לקדם את שירותי בית ההשקעות, ובאופן ספציפי - את היישום של רפורמות שנעשו במשרד האוצר. האם ייתכן שכוונת המשורר הייתה דווקא להתפאר בכחלון ובקשר עמו? גם זאת, כאמור, אפשרות: תמונתו של הכפיל היא זו שמפארת את הכרזות עם הכיתוב "הפנסיה של כחלון זה הלמן-אלדובי!". מהי בדיוק הפנסיה "של כחלון"? הפנסיה היא של העובדים!

הכרזות מופיעות יותר מפעם אחת בפרסומת, ובדקתי: תמונת הכפיל מופיעה גם בעמוד הבית של החברה באינטרנט. גם שם מדובר ב"פנסיה של כחלון" וב"יוזמה שמוביל שר האוצר כחלון". למעשה, אנחנו נמצאים בשנת בחירות וכרזות עם שמו של כחלון ותמונתו נראים בפרסומת לגוף שאיננו מפלגת כולנו, שחולקת שבחים להישגיו (גם אם דמותו מוצגת באופן נלעג). מי כאן מפרסם את מי? האם זה תקין? אולי. האם זה עקום? בוודאי.

אכן, לא ברור מי מבין שתי האפשרויות יותר גרועה: פרסומת המתחנפת לשר האוצר עד שהיא הופכת לפרסומת לשר עצמו או שמא הצגה נלעגת ונבזית של דמותו. שאלה הכרחית אחרת עולה מהדיון: מעניין מה חושב על כך כחלון עצמו?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully