מנפצים את המיתוס: לאיזה כיוון מסתובבת הבלרינה - והאם זה באמת אומר שאתם חכמים יותר?

האשליה האופטית ששיגעה את הרשת מעל לעשור, ושימשה כלי למבחני IQ ודרכי חשיבה - הייתה בעצם טעות מרה. חוקרים טוענים שאין קשר בין האינטליגנציה שלנו לדרך שבה אנו רואים את הבלרינה הזאת מסתובבת - וזה רק הפחד שלנו מזוחלים שהניע אותנו לכך. מבולבלים? מיד נסביר

אסור לפספס
צילום מסך

לאיזה כיוון מסתובבת הבלרינה שבתמונה? האשליה האופטית שהטריפה את העולם - ובטח כבר נתקלתם בה בעבר - משחקת עם התפיסה החזותית של המוח שלכם ונראה שהמחלוקת לגביה, יותר מעשור מאז שהגיחה לחיינו, עדיין עומדת בעינה.

מחקרים קודמים טענו שחלקכם (ואפילו רובכם) תראו את הבלרינה מסתובבת לכיוון השעון, אחרים נגדו ואלו בעלי ה-IQ הגבוה יצליחו לראות אותה מסתובבת בכל כמה שניות לכיוון אחר. הבלרינה המסתובבת שימשה כלי לבדיקת אינטליגנציה ולאבחון הצד הדומיננטי במוח- הימני או השמאלי. על פי אותם מחקרים, מי שרואה את הבלרינה זזה עם כיוון השעון - זה מי שהצד הימני במוח שלו דומיננטי יותר (מה שמעיד על חשיבה יצירתית) ומי שרואה את הבלרינה זזה נגד כיוון השעון - זה דווקא מי שהצד השמאלי במוח שלו דומיננטי יותר (מה שמעיד על חשיבה לוגית). כעת, מחקר חדש טוען שכולם טעו טעות איומה ושהדבר היחיד שנכון מכל מה שסיפרנו לכם עד עכשיו הוא שרובכם באמת תראו את הבלרינה זזה עם כיוון השעון ולא הפוך - אך מסיבות אחרות לגמרי.

עוד באותו נושא

החידון הזה יקבע את רמת הפרעת הקשב והריכוז שלכם

לכתבה המלאה

לאיזה צד היא מסתובבת?

האשליה האופטית הזו נוצרה ע"י מעצב הפלאש היפני, נובויוקי קאיאהרה, בשנת 2003. הדמות המסתובבת מכילה מידע דו ממדי על עצם תלת ממדי - ולכן קשה לקבוע באופן חד משמעי את כיוון הסיבוב שלה. המוח לא יכול לדעת את כיוון הסיבוב כי חסרים לו פרטים ולכן הוא "מנחש" את הכיוון וממשיך לדמיין את אותו כיוון בכדי לשמור על עקביות והגיון. בעצם, אם מתרכזים בחלק גוף בודד, אפשר לראות שהוא נע ימינה ושמאלה כמו מטוטלת, אבל מאחר שהרקדנית עושה תנועות שמתאימות לאדם מסתובב - המוח שלנו מפרש את מה שהוא רואה כסיבוב ולא כתנועת מטוטלת.

על פי המחקר החדש, הסיבה שאנחנו נוטים לראות את הרקדנית מסתובבת עם כיוון השעון לא מעידה על צד ימני דומיננטי יותר - אלא על נקודת המבט שלנו, שנוטה כמעט תמיד להיות מגבוה. בחיי היומיום אנחנו רגילים להירתע מדברים שנמצאים על הקרקע - כמו נחשים, עכבישים או ג'וקים - ולכן אנחנו רגילים לבחון מידע חזותי בראייה כלפי מטה. ארתור שפירו וניקו טרוג', המדענים שניתחו את האשליה המדוברת, הסבירו שזיהוי כיוון הסיבוב קשור לאזור שלנו במוח שמתמודד עם פחד, זעם ובהלה.

שני אלו טוענים גם שכל עוד המוח לא נפגע מסיבה כלשהי - כל אחד יכול לראות את הבלרינה מסתובבת לשני הכיוונים ושאין לזה שום קשר לרמת המשכל שלנו. שפירו מדגיש שלא צריך להיות גאון כדי לראות את הרקדנית מסתובבת לשני הצדדים, "כסו הכול, מלבד הרגל שלה שנוגעת ברצפה", הוא מסביר, "הישארו ממוקדים על הרגל והצל תחתיה. אם אתם רוצים לראות אותה מחליפה כיוונים, הביטו בחלק הזה מלמטה ואז הביטו בו שוב מלמעלה". כשאתם מדמיינים את עצמכם מתחת לרקדנית, היא צריכה להסתובב נגד כיוון השעון וכשאתם כביכול מעליה, אתם אמורים לראות אותה מסתובבת עם כיוון השעון.

שפירו, פרופסור למדעי המחשב מהאוניברסיטה האמריקאית שבוושינגטון די.סי. הוסיף "מה שחשבנו עד היום היה פשוט קשקוש. יש סיבות מורכבות יותר מהאינטליגנציה שלנו לדרך שבה אנחנו רואים את הדמות מסתובבת". לדבריו, סוגים אלו של אשליות אופטיות לא חושפות מידע על העומק של התמונה ולכן המוח שלנו מתקשה להבין אותה. כשהתמונה לא ברורה, המוח שלנו לוקח יוזמה וממלא בעצמו את המידע החסר. הוספת פרטים תלת ממדיים לתמונה יכולה לעזור למוח להשלים את המידע החסר ולקבוע את כיוון הסיבוב באופן מוחלט.

אולי עכשיו זה יראה לכם ברור יותר:

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully