מאז שטיילור סוויפט הייתה בת 15 היא עובדת כמו שעון שוויצרי ובממוצע של כל שנתיים מקפידה להוציא אלבום חדש. כך, בדיוק כהרגלה, ראה אור ביום שישי האחרון אלבומה השביעי, "Lover". התפוקה הזאת של אלבום כל שנתיים יוצאת דופן בתקופתנו. זמרות כמו בריטני ספירס, ליידי גאגה, אדל וריאנה לא הוציאו אלבום כבר לפחות שלוש שנים ולא נראה שיש אלבום חדש של כל אחת מהן באופק. אבל אצל סוויפט, לעומת זאת, זה אחרת, וכמו ניוזלטר שנשלח קבוע, מגיע האלבום החדש שמתקצר עבורנו מה קרה אצל הזמרת מאז הדיווח הקודם.
בביקורת על אלבומה הקודם "Reputation" מ-2017, קבענו שטיילור היא הזמרת הכי גדולה בעולם נכון לאותו רגע. מאז אריאנה גרנדה עקפה אותה, וחלק ממטרת הקאמבק המהיר של טיילור הוא כדי להחזיר אותה לפסגה.
ההבטחה משני הסינגלים הראשונים מהאלבום, שיצאו בארבעת החודשים האחרונים, הייתה אדירה. התחושה שעברה מ-"!Me" ומ-"You Need to Calm Down" היא שטיילור נמצאת במקום סופר-מיוחד בקריירה, פוזיציה שרק מעטות עמדו בה בעבר. העמדה החדשה של טיילור היא התובנה שהיא כבר לא זמרת פופ לנערות. את רוב הטינאייג'ריות החליפו אנשים מבוגרים, בעיקר גייז. דיווה בהתהוות. מדונה הייתה בדיוק במקום כזה ב-1990, כשהוציאה את "Vogue". עשור אחר-כך, בשנת 2000, קיילי מינוג גילתה את אותו הדבר והוציאה את "Your Disco Needs You" ו"Can't Get You Out of My Head". האחרונה שזה קרה לה הייתה ליידי גאגה ב-2011, אז הפציעה עם "Born This Way".
עכשיו היה נראה שגם טיילור שם. הסינגל "!Me", דואט עם ברנדון יורי מההרכב פאניק! אט ד'ה דיסקו, הוא הומאז' לאחת מצורות האמנות האהובות על הקהילה - מחזות הזמר. השיר כתוב ונשמע כאילו הוא לקוח ממיוזיקל קלאסי של של רוג'ר והאמרסטין. ה-Art של הקליפ נראה כולו כמחווה למחזמר קולנועי קלאסי - סוג של "צלילי המוזיקה" פוגש את "מרי פופינס" שפוגשת את ג'ינג'ר רוג'רס עם פרד אסטר. השיר נכתב בצורה מבריקה, עם אנגלית טיפה מיושנת, ליווי מוזיקלי מרשים שכולל תזמורת מארשים והפקה פומפוזית של טיילור עם ג'ואל ליטל הניו זילנדי. גם הבחירה ביורי לתפקיד הייתה שיחוק. למרות שיורי סטרייט, הוא נתפס כגיי אייקון רציני, בעיקר מאז שהגיבור של סרט הקאלט בהתהוות "באהבה, סיימון", מתאר שגילה כנער צעיר שהוא גיי באמצעות הפוסטרים של יורי ופאניקה! בדיסקו.
אם "!Me", שהיה הצלחה אדירה במצעדים של המדינות דוברות האנגלית, היה קטע גיי בטירוף, אז הסינגל הבא, "You Need to Calm Down", הצליח להתעלות עליו בתחום הזה. מה שכן, בניגוד לקודמו, "Calm" לא היה סתם פאן, מדובר באחד השירים החשובים של התקופה. השיר יצא בתחילת יוני, כלומר לחודש הגאווה, שציין השנה בארצות הברית חמישים שנה למהומות סטונוול. הקטע, אלקטרו פופ, עם מילים חריפות שמדוקלמות במהירות על ידי טיילור, קצת מבלבל בתחילתו. הרושם הראשוני ממנו הוא שטיילור עוד פעם מתבכיינת על מה שכותבים עליה בכל מיני ציוצים ברשת. אבל זה לא ממש כך. טיילור משמשת בסיפור שלה ובבריונות הרשת שהיו חווה כדי להסביר עד כמה התופעה נוראית. ואז היא עוברת לנושא השיר - ההומופוביה והמחאה על כל האיבה שהקהילה זוכה לה ברשתות החברתיות, בהפגנות, בפוליטיקה ובחיים.
גם הקליפ של "Calm" הוא הצדעה מרשימה לתרבות הלהט"בקית באשר היא. הוידאו מארח שלל סלבריטאים כמו אלן דג'נרס, אדם למברט ורופול, שגם הביא מיליון דראגיסטיות לקליפ הצבעוני והפוליטי. אפילו קייטי פרי, שהמריבה שלה טיילור היא אחד הסיפורים הבולטים של עולם הפופ בעשור האחרון, מופיעה בקליפ, כביטוי לפיוס בין שתי הזמרות. בסרטון הן מופיעות ביחד לקראת סופו כשהן מחובקות. אם זה לא מספיק - כשהן אחת בזרועות השנייה, קייטי מחופשת להמבורגר וטיילור לצ'יפס. שככה יהיה לי טוב.
עם הבילד-אפ המטורף של שני הסינגלים האלו, הסקרנות של מה טיילור תביא כדיווה החדשה באלבום המלא הייתה גדולה. לפני שבועיים טיילור הוציאה את הסנונית השלישית מהאלבום, בלדה אלקטרונית מהפנטת בסטייל הלנה דל-ראיי משהו, שנקראת "The Archer". הבלדה אמנם יפהפייה, אבל היה ברור גם שהיא רצועת אלבום יחסית ניטרלית, שלא מגלה כלום על המכלול. ואז לפני שבוע יצא שיר הנושא, "Lover". כמו "The Archer" גם הוא הוא סוג של בלדה, רק שבניגוד לקודמו, הקטע הזה לחלוטין חושף את הקו של כלל האלבום, ולמרבה הצער הוא לא הולך כלל בכיוון של "!Me" ו"Calm".
האלבום מציג 18 קטעים שרובם עוסקים ביחסים של טיילור עם גברים. מהקטע הראשון באלבום שנקרא "שכחתי שאתה קיים", דרך שיר הנושא המתאבסס ועד לקטע הסוגר, "Daylight". כמעט בכל הקטעים טיילור חופרת שוב ושוב על הריליישנשיפס שלה. המאסה הגדולה של האלבום, שעוסקת בקשרים האלו, היא אכזבה אדירה. טיילור סוויפט זמרת כל כך מוכשרת, כל כך חכמה וכל כך כריזמטית, עד שכל ההתייחסויות האלו שלה לשיט שלה עם גברים באמת מורידים מערכה.
מוזיקלית ומלודית השירים ב-"Lover" כל כך יפים, עד שממש שובר את הלב שטיילור בזבזה את ההזדמנות להוציא אלבום חריף, פוליטי וחדשני ובמקום זה בחרה להוציא אלבום על שירי אהבה בגרוש. במקום שנקבל יצירת מופת, אנחנו מקבלים אלבום שצריך לדלות ממנו את רגעי החסד. מה שכן, למזלנו יש כמה כאלו.
כך, בשיר החמישי, "The Man", שבא אחרי חפירה של ארבעה שירים על בני זוג או דייטים, היא מתארת בחוכמה איך ההתייחסות אליה הייתה שונה אם היא הייתה גבר. הרעיון פשוט. טיילור מסבירה שאם היא הייתה מתנהגת בדיוק אותו דבר אבל הייתה גבר, אז היא הייתה ה-גבר. בגלל שהיא אישה, לעומת זאת, מכסחים אותה בביקורת על התנהגותה. זה שיר פמיניסטי חכם ובעייתי בו זמנית, אבל מסקרן ומעורר דיון.
השיר מזכיר לנו שאנחנו רוצים את טיילור העמוקה, המרגשת, אבל אז היא חוזרת לשירי הכלום וצריך לדלג עד לרצועה ה-12, "Soon You'll Get Better", כדי לחזור ולקבל משהו מיוחד - שיר שבו היא מארחת את הרכב הקאנטרי הנשי הדיקסי צ'יקס לטובת מילים המוקדשות לאמה, שאחרי שהביסה את הסרטן לפני מספר שנים, אובחנה השנה שוב עם המחלה.
מכיוון קצת אחר, ופחות מודע, השיר באלבום לפני הדואט עם הדיקסיז, הוא "London Boy". שיר שנוצר בשל יחסיה האישיים של טיילור בשנים האחרונות עם כל מיני בחורים בריטים, נראה שזה ממש הקטע שלה. הנוכחי הוא השחקן ג'ו אלווין, כשקדמו לו הארי סטיילס וקלבין האריס. החיבה הזאת לבריטים הולידה, למרבה הצער, שיר שנשמע יותר כמו פרסומת של משרד התיירות בלונדון מאשר שיקוף של המציאות שם כרגע. טיילור שרה שם כמה אנגליה מגניבה, איך היא רואה שם ראגבי עם הבחור, איזה מבטא מדהים יש לגברים שם ואיך היא יוצאת לשורדיץ' או עושה קניות בקאמדן. השיר חמוד אבל מפספס את האקלים הפוליטי כרגע, שהוא מאוד לא פרו-בריטי בגלל הברקסיט. החנפנות הזאת לקהל בממלכה נדמית קצת לא במקום.
בגדול, האלבום מאשש את זה שטיילור היא כבר לא נאמבר וואן. טיילור נשארה פיגורה חזקה מאוד במדינות דוברות האנגלית, אבל בשאר העולם נראה שלא מתחברים לטקסטים היחסית מורכבים שלה. "Lover" יהיה הצלחה גדולה וגם ינפיק לפחות עוד שני להיטים גדולים, אבל הוא עדיין פספוס. לטיילור היו את כל הנתונים ליצור כאן אלבום שישדרג אותה למעמד מיוחד. בדומה למה שקרה למדונה עם האלבום "Like a Prayer". במקום זה קיבלנו אלבום עם כמה שירים בודדים חשובים ומדהימים ודי הרבה שירי פופ סוחפים על אישה בת כמעט שלושים שחופרת בצורה סחית על הדייטים שלה.