וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקול בראש: סימני השאלה הבולטים סביב גולדן סטייט המתחדשת

19.10.2018 / 20:00

עד כמה מעמד הסגן של קרי יגביר את המחשבות של דוראנט על ניו יורק ולוס אנג'לס, האם קאזינס יהרוג את הרכב המוות, ואיך תשפיע הדעיכה של איגודלה? אורן לוי עם חמש סוגיות שיכריעו את העונה של הווריירס

דמרכוס קאזינס, גולדן סטייט ווריירס. AP
ישדרג את הווריירס התקפית, אבל יפגע בליבה של ההגנה. קאזינס/AP

מי מפחד מבוגי?

נאלץ לחכות קצת כדי לספק את הסקרנות שלנו לגבי ההחתמה הכי מפתיעה של הקיץ, והאמת שזה חלק מהשאלה - כמה זמן? מתי דמרכוס קאזינס יחזור לשחק, ואיך הוא ייראה אחרי הפציעה האיומה שלו, שהיא אחד הסיוטים של כל שחקן כדורסל?

כשיוצאים מנקודת הנחה (אופטימית משהו) שבוגי יחזור להיות כוח דומיננטי כבר העונה, העניינים מתחילים להסתבך. איך סטיב קר יחליט להשתמש בביגמן הסופר-ורסטילי שלו? עד עכשיו הסנטרים שלו התחלפו תדיר בקרוסלה חורקת של שחקני רוטציה, שעשו כל מה שהם יכולים כדי לפנות את הדרך לארבעת האולסטארים.

בהתקפה קאזינס מציג קולקציה חדשה ומרתקת של אפשרויות עבור קר - הוא יכול למסור מההיי הפוסט כשכולם נעים סביבו, תוך שהם זורעים פניקה אצל ההגנות. הוא יכול לחסום ולהתגלגל לסל או לרווח החוצה. והוא יכול גם לייצר לעצמו מצב זריקה סביר ומעלה מול כל שחקן בליגה. אך החלק הכי מעניין במה שהוא מביא לפרקט מתקשר ליריבה המרכזית של הווריירס - הרוקטס.

ההגנה מבוססת החילופים של יוסטון הייתה זו שהכי הקשתה על ההתקפה ההיסטורית של גולדן סטייט. לאחר שהתאמנו עליה במהלך העונה הרגילה כולה, הרוקטס הצליחו להאט את הז'וגה בוניטו של הווריירס והפכו את החסימות לסטף קרי, קווין דוראנט וקליי תומפסון ללא יעילות. מול קאזינס הטקטיקה הזו היא פשוט לא אופציה. השילוב של הכישרון הפיזי, הגודל וחכמת המשחק שלו הופכים אותו לשחקן שמחייב שמירה כפולה כשהוא מקבל את הכדור עם הגב לסל. דאבל-טים בצבע שווה רוטציות על קו השלוש, וככה נשבר לו ונמוג העיקרון שכמעט ניצח ליוסטון את הסדרה.

אך מה שקאזינס לוקח מהיריבה הוא לוקח גם לקבוצתו - הוא כבד מדי בשביל להשתלב בהגנה המתבססת על חילופים, ומי יודע כמה מהזריזות המפתיעה שהייתה לו תישאר כשישוב מהפציעה. ג'יימס הארדן וכריס פול מלקקים את האצבעות, החיים שלהם נעשו טיפה קלים יותר. כל כך הרבה מהזהות של גולדן סטייט מושתת על הסגנון הסינרגטי שבו הם מחפים זה על זה. בשמונה שנותיו בליגה קאזינס לא הראה שהוא יכול, או מעוניין אפילו, לקחת חלק בסוג כזה של מאמץ קבוצתי.

בעוד קאזינס (כשיר) מצטרף להתקפה המדהימה של גולדן סטייט על תקן נשק יום הדין, בצד השני הנוכחות שלו נוגסת במה שהופך אותה לדומיננטית. איך כל זה הולך להראות?

עוד בנושא

סטף קרי וגולדן סטייט "מוכנים לאליפות שלישית ברציפות"
המשחק המהיר בקריירה: לברון מנסה להתרגל לסגנון החדש
"ב-NBA נרתעים ממאמנים אירופיים בגלל הנסיון הרע עם בלאט"

מי אמר שקאזינס לא אוהב לשמור?

מי מפחד מבוגי (2)?

לכאורה, זו אותה שאלה, אך יש יותר מצד אחד למטבע - האם ההצטרפות של קאזינס מסמלת את הסוף של הרכב המוות? בכלל, מהו ההרכב הכי טוב של גולדן סטייט, ומה ההרכב שבו יבחרו לסיים משחקים. למרות שהתשובה לשתי השאלות האלה אמורה להיות זהה, אל תתפלאו אם תראו את קר מתפתל ועושה את ההחלטות שלו בראייה ארוכת טווח יותר. החיים בפלייאוף הם כבר אופרה אחרת, אבל גם שם ראינו את קר דוחה את הקץ בכל הקשור לשימוש בהרכבים ובסטים הכי חזקים שלו. איך קאזינס יתנהג בפעם הראשונה שהוא לא על הספסל ברגעים המכריעים? ובפעם השנייה? והעשירית? אולי הוא יחזור טוב מספיק בשביל להימנע מהקונפליקט, ואולי אנדרה איגודלה פשוט ידעך העונה עד שקר לא יצטרך להתמודד עם הבחירה הזו. גם זו שאלה שנשאל.

מצד שני, הגעתו יכולה להוסיף אש לסגל שמחפש מתחת לבלטות סיבות לאכפתיות. כך או כך, בוגי יצטרך להוכיח את עצמו באלמנטים שפעם לא העסיקו אותו בכלל כדי להיות ראוי לדקות קלאץ' - האם האתגר הזה גדול עליו? ואם כן, האם ההתמודדות עם הכישלון תהיה יותר מדי עבורו? לא מדובר בשחקן שידוע בחוסן המנטלי שלו, בלשון המעטה. איך כל זה ישפיע על המארג הקבוצתי העדין של קבוצה לזכות באליפות?

עוד באותו נושא

מאוריציו ג'רארדיני: "ב-NBA נרתעים ממאמנים אירופיים בגלל הנסיון הרע עם בלאט"

לכתבה המלאה
קווין דוראנט, גולדן סטייט ווריירס. AP
עדיין מחפש אהדה וחיבה, אבל האם הוא ימצא אותה בגולדן סטייט? דוראנט/AP

איפה הראש של קווין דוראנט?

ה-MVP של שני הגמרים האחרונים מוצא את עצמו בסיטואציה הזויה. הוא הגיע על תקן שכיר חרב לשושלת בהתהוות. הוא לקח איתה שתי אליפויות בתור הסופרסטאר המרכזי - התשובה הכי טובה שיש לשחקן הטוב בדורנו, לברון ג'יימס. אבל משהו חסר. שוב - שתי אליפויות. הוא אפילו ויתר על 10 מיליון דולר בשביל לאפשר לקבוצה להתחזק בקיץ שעבר. אבל זה עדיין לא זה. נראה שהוא תמיד יהיה שני לקרי בליבם של האוהדים. ומסתבר שזה צורם. יכול להיות שהדיבורים על ניו יורק הם פנטזיה תלושה. אבל תודו שתרגישו מטומטמים אם בשנה הבאה נראה אותו בגארדן. הכתובת על הקיר כבר עכשיו. אם היא נכונה או לא, זו כבר שאלה אחרת.

בסדרה האפית מול יוסטון הוא שיחק נהדר רוב הזמן, אבל בחלקים אחרים אפשר היה לראות שעובר עליו משהו. משהו חרק בחיבור לשחקנים, לאתוס הקבוצתי, לכדורסל. בניגוד לכוכבים אחרים, לדוראנט אין שריון שיגן עליו. אולי בגלל זה קשה להישאר אדישים כלפיו. אולי בגלל זה הוא הרגיש צורך להגן על עצמו תחת שמות בדויים בטוויטר. הוא יכול להיות השחקן הכי טוב בעולם העונה, אבל הוא תמיד יישאר במקום השני בשרשרת המזון. הוא בחר בזה. הוא יכול גם לבחור לצאת מזה. שלא כמו אליפויות ותארי MVP של הגמר, יש דברים שגולדן סטייט פשוט לא יכולה לתת לו. האם זה מספיק?

קולין קאוהרד מנתח את הסיכויים שלברון ודוראנט ישלבו כוחות בלייקרס

מה קורה עם איגי?

כשהשחקנים הטובים עוברים את פסגת הקריירה שלהם, הם מתחילים לרדת, כל אחד בקצב שלו, במורד ההר אל עבר היום שאחרי. בדרך כלל הדעיכה הזו קורית לאורך זמן, במסלול שכולל בתוכו עליות וירידות. איגי יכול לטוס למתפרצת ולסיים בדאנק אימתני, ולהרגיש נוקשה מדי בשביל לקום מהספסל ביום למחרת. האתלטיות לא נעלמת בקצב אחיד. הרגעים המדהימים של איגי ילכו ויפחתו משנה לשנה עד שיום אחד לא נראה אותם יותר.

בעונה שעברה ראינו אותו ישן את שנת החורף שלו עד לפלייאוף, ואפשר להניח שגם השנה נראה אותו בחצי קלאץ' עד לרגעים המכריעים. השאלה היא האם הוא יצליח לקום מהספסל ולתת מה שהקבוצה הזו התרגלה לקבל ממנו. יכול להיות שזו השנה שהוא מנסה להדליק את האור באפריל, אבל הנורה כבר שרופה. שון ליבינגסטון יכול להשלים חלק מהדקות שלו ביעילות פחותה, לעיתים נדמה שג'ורדן בל מעניין את הפרשנים יותר משהוא מעניין קר, ועל קאזינס כבר דיברנו. לשאר הסגל של הווריירס כמעט אין מה למכור מול המתמודדות האחרות על התואר וזו עשויה להיות בעיה.

ג'נרל מנג'ר גולדן סטייט ווריירס בוב מאיירס עם אנדרה איגודאלה. AP
אם השיא מאחוריו, איך הספסל של הווריירס ייראה? איגודלה עם בוב מאיירס/AP

האם נראה סימני האטה אצל אחד או יותר מארבעת המופלאים?

אצל כל אחד מהם זה ייראה קצת אחרת. במובן מסוים, תומפסון בן ה-28 הוא המניה הכי בטוחה לתת תפוקה דומה לזו שנתן בעונות הקודמות, אז נפנה את הזרקור לאחרים. היסטורית, הפציעות של גרין וקרי אמורות להדיר שינה מעיני האוהדים - גרין לא פתח את העונה במאה אחוז, הפציעות הקטנות שלו יכולות להתחיל להיערם העונה. הכושר גופני שלו תמיד היה נושא מורכב, גם אם אין מי שיפקפק במאמץ שלו על הפרקט.

קרי, כמו דוראנט, נפצע בעונה שעברה, ואם אחד מהם היה נפצע בשלב מאוחר יותר גביע האליפות היה מחפש לו בית חדש, ככל הנראה. קרי התגבר על קרסוליים שהיו עשויים מזכוכית בתחילת הקריירה שלו, ובעונה שעברה חווה פלאשבקים מטרידים. דוראנט נראה ומשחק כמו תופעת טבע. כפות הרגליים שלו דומות למשוטים בשלב הזה (יש סיבה שעפה לו נעל פעם בשני משחקים, זה לא שהוא לא יודע לקשור את השרוכים שלו), והם מחזיקים 213 ס"מ במשקל נוצה. בלי עין הרע, העמידות היחסית שלו כמעט מפתיעה בהתחשב במה שהוא דורש מהגוף שלו לעשות.

מעבר לבריאות, שאנחנו מאחלים לכולם תמיד, אולי נראה רגרסיה גם בשריר החשק, במיוחד בצד ההגנתי. ראינו את גרין מזייף (בסטנדרטים שלו) כבר בעונה שעברה. מדובר בסגל שחקנים שיודע שהוא יגיע לפלייאוף, וירגיש שהוא פייבוריט מול כל קבוצה, גם בלי יתרון ביתיות. ובצדק. אבל אולי השאננות תספק תירוץ, שיחשוף קצת מהאופן שהצד השני של הקריירה שלהם ייראה בבוא העת.

שחקני גולדן סטייט ווריירס עם טבעות האליפות. AP
פלאשבקים לימים אחרים בהם היה בעיקר פצוע. סטף קרי/AP

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully