בישראל אנחנו כבר יודעים: כשמעוניינים לחפש ערך כלשהו בויקיפדיה, בדרך-כלל עלינו להזין אותו באנגלית על מנת לקבל תשובה מפורטת. לעתים קרובות מדי, הויקיפדיה עברית - אשר דורגה כאחת הגרסאות האיכותיות בעולם של אתר ויקיפדיה - פשוט לוקה בחסר. ההטייה של האנציקלופדיה השיתופית אינה מפתיעה. מכיוון שאין מדובר באנציקלופדיה מוסדרת בעלת רשימת תכנים נתונה, התוכן הויקיפדי תלוי ברצונם הטוב של כותביה - הלא הם משתמשי האתר. וכאשר זה מגיע לתחומי העיצוב השונים, יוצא שחכמת ההמונים, בלשון המעטה - מאכזבת.
אם נחפש, למשל, את המונח "עיצוב טקסטיל" בויקיפדיה העברית, נגלה לאכזבתנו שהחיפוש מוביל אותנו לתוצאה בת ארבעה משפטים בלבד. ערך זה הוא מה שנקרא בעגה הויקיפדית "קצרמר" - ערך קצרצר שלא מכיל מספיק מידע ויש להרחיבו. באופן אירוני, הערך "קצרמר" עצמו מכיל יותר מידע מאשר הערך על עיצוב טקסטיל.
וזוהי רק ההתחלה: הערך "טיפוגרפיה עברית" למשל - תורת הכתב העברי - כלל לא קיים. אם נחפש את המושג "מיתוג", נגיע לעמוד על מתגים חשמליים. מייסד תנועת arts and crafts וויליאם מוריס ידוע בויקיפדיה בעיקר בשל עבודתו הספרותית, ואילו טיבור קלמן, שטבע את שפת העיצוב האיקונית של חברת "בנטון", לא מוזכר בגרסה העברית כלל. לשם השוואה, ערך כגון "מתקפת הגז ברכבת התחתית של טוקיו" יכול למלא עמוד שלם, בעוד "עיצוב סקנדינבי" לא מוזכר אפילו במילה.
אופיים של ערכי העיצוב העבריים בפלטפורמה הויקיפדית חושף מצב מעניין ומאכזב, בו מחד אין מספיק ערכים מפותחים באופן ראוי, ומאידך, ניתן לראות גם ערכים מושקעים יותר שעולה מהם ניחוח של קידום עצמי (כמובן, בהתאם לכללים הויקיפדיים - אין בכתוב לרמוז כי מדובר במידע שיווקי גרידא). דרך המשקפיים של ויקיפדיה, קהילת העיצוב הישראלית נתפסת כקליקה סגורה, אפילו בלתי קולגיאלית, והתמונה הזו ממש לא מחמיאה.
על מנת להתמודד עם הבעיה הזו, התכנסו לפני כחודש מרצים, מעצבים ואנשי רוח לאירוע edit-a-thon - מרתון עריכת ויקיפדיה הראשון שיזמה מכללת שנקר. המטרה - הרחבה והעמקה של מאגר המידע העברי בנושא עיצוב, על ידי אנשים בעלי ידע נרחב בתחום. אל אנשי העיצוב התלווה צוות של ויקיפדים מנוסים מטעם עמותת ויקימדיה ישראל, שסייעו בהזנת התכנים החדשים.
ואכן, באותו ערב נולדו ערכים ויקיפדיים חדשים מדיסציפלינות שונות, בעוד ערכים כגון "עיצוב", שנקר" ואפילו "הנדסה כימית" קיבלו עדכונים באתר. "אנחנו רוצות להוסיף את המושג 'פיבולה' לערך 'תכשיט'," סיפרו איילת כרמון ופרופ' דגנית שטרן-שוקן. "פיבולה היא הסיכה הראשונה שנעשתה בהיסטוריה, היא שימשה לחיבור הטוגה בימי רומא. זה התפר הראשון, קונסטרוקציה מיוחדת ממתכת שלא מוכרת כל כך, ולא מוזכרת כאן," מסבירה פרופסור שטרן-שוקן.
"אם משווים את הערך העברי של המונח 'אוצרות' למשל למקבילה שלו באנגלית, אפשר לראות שחסר פה תוכן מהותי, נרחב ומעמיק, ובשביל זה אנחנו פה. אנחנו עומדות להרחיב יותר על תפקיד האוצר, על ההיסטוריה של האוצרות, לאן התחום התפתח ומה ניתן למצוא היום בשדה האוצרות. כמו כן, נוסיף אוצרים נבחרים שפועלים בארץ, אומרות מור שילוני ומרב ברלב-שטרית, שתיהן אוצרות בוגרות תכנית אוצרות העיצוב של שנקר. כמובן שתחום האוצרות הינו רק דוגמה למחדל המתמשך של האנציקלופדיה השיתופית, ותחומי עיצוב רבים אחרים נמצאים גם כן על הכוונת של המומחים הויקיפדיים החדשים.
"המטרה שלנו היא ליצור פעולה חינוכית," אומרת פרופסור יולי תמיר, נשיאת שנקר, שיזמה את האירוע. "מכיוון שאנחנו, כאמור, מחנכים, ותחום העיצוב הוא תחום שעדיין אין בו מספיק ידע בסיסי בישראל, החלטנו לעשות משהו על מנת ליצור את מאגר המידע הזה בעצמנו. אנחנו מעוניינים לפתח כלים נגישים שיאפשרו לקהל הרחב ולסטודנטים לעיצוב גישה למידע איכותי אודות תחומי העיצוב השונים."
"הערכים החדשים נכתבים על ידי אנשי מקצוע, אז כולנו מרוויחים, לא רק הקהל - גם כותבי הערכים לומדים משהו מכתיבתם. יזמתי את הערב הזה מפני שלדעתי שנקר, שהוא מוסד כל כך בולט בתחומו, צריך ליטול אחריות על הנגשת המידע הזה," מסבירה פרופסור תמיר. "אני גם חושבת שהמשתתפים בערב הזה ימשיכו להוסיף לאתר," היא מציינת. "ויקיפדיה זו התמכרות - ברגע שהתחלת, קשה להפסיק."
"המטרה שלנו היא ליצור פעולה חינוכית," אומרת פרופסור יולי תמיר, נשיאת שנקר, שיזמה את האירוע. "מכיוון שאנחנו, כאמור, מחנכים, ותחום העיצוב הוא תחום שעדיין אין בו מספיק ידע בסיסי בישראל, החלטנו לעשות משהו על מנת ליצור את מאגר המידע הזה בעצמנו. אנחנו מעוניינים לפתח כלים נגישים שיאפשרו לקהל הרחב ולסטודנטים לעיצוב גישה למידע איכותי אודות תחומי העיצוב השונים."
"הערכים החדשים נכתבים על ידי אנשי מקצוע, אז כולנו מרוויחים, לא רק הקהל - גם כותבי הערכים לומדים משהו מכתיבתם. יזמתי את הערב הזה מפני שלדעתי שנקר, שהוא מוסד כל כך בולט בתחומו, צריך ליטול אחריות על הנגשת המידע הזה," מסבירה פרופסור תמיר. "אני גם חושבת שהמשתתפים בערב הזה ימשיכו להוסיף לאתר," היא מציינת. "וויקיפדיה זו התמכרות - ברגע שהתחלת, קשה להפסיק."