האמנית, הזמרת, המשוררת והמלחינה רים בנא הלכה לעולמה בגיל 51 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. בנא, ילידת נצרת, היא אחת הזמרות הערביות-ישראליות המצליחות ביותר בעולם. היא נחשבת בעיני רבים לסמל למאבק הפלסטיני בעיקר בזכות הפרשנות שהעניקה לשירים פלסטיניים לאומיים ובזכות השירים הפוליטיים שכתבה והלחינה, ובהם קראה בין השאר לסיום הכיבוש הישראלי.
בנא נולדה בנצרת, שם למדה בבית הספר הבפטיסטי. היא התגוררה בעיר עם שלושת ילדיה. את בעלה לשעבר, הגיטריסט האוקראיני ליאוניד אלכסיינקו, הכירה כשלמדה מוזיקה במוסקבה. השניים נישאו בשנת 1991 והתגרשו בשנת 2010. ב-9 השנים האחרונות נאבקה בנא במחלת הסרטן ואף התגברה עליה פעמיים. לאחר ששערה נשר כתוצאה מהטיפולים הכימותרפיים, המשיכה להופיע בקרחת ושיתפה את מאבקה במחלה עם מעריציה. עם זאת, בשנתיים האחרונות איבדה את היכולת לשיר אך הבהירה כי תמשיך להלחין שירים. אמה היא המשוררת הנודעת זוהיירה סבאג.
יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, ספד לה בעמוד הפייסבוק שלו: "רים בנא היא אחת מאבני הפינה של השירה הפלסטינית והשירה המתקדמת שעל קולה ומילותיה גדלו דורות ואני אחד מבין אותם מיליונים. שלום לך, רים". משרד התרבות הפלסטיני מסר כי מותה של בנא הוא אובדן לתרבות הפלסטינית וכי הדברים שעשתה בנא שיקפו ערכים של "עמידה איתנה ובנייה", שכן היא הייתה קולה של פלסטין. "בנא תישאר לנצח ולנו נשאר הזיכרון".
בריאיון שהעניקה בשנת 2005 לעיתון הארץ אמרה בנא: "תמיד ביטאתי את הקול הפלסטיני ושרתי שירים פוליטיים - גדלתי בבית כזה, עם אימא שנאבקה תמיד נגד אפליה ובעד שוויון זכויות; אבל האמנות לא הייתה תחת אש. יכולתי להתפנות למחשבה מוסיקלית טהורה. יכולתי להופיע בפסטיבלים פלסטיניים ככל שרציתי, בביטחון יחסי, ולהתרכז ביצירת סגנון פלשתיני שיהיה גם מקורי ואמיתי וגם אישי שלי".
