הדבר הכי מתבקש הוא להעיף מבט ברזומה של יוצר מסוים, להצביע ולהגיד 'אה, זה כמו מה שהוא עשה פעם', אבל במקרה של "שבע שניות" פשוט אין ברירה אלא. הסדרה החדשה של וינה סוד ("פשע מן העבר", "The Killing") עבור נטפליקס, שעלתה ממש היום, מזכירה מבחינה תמטית המון סדרות אחרות, כמו "יריית פתיחה" (עמה היא חולקת כמעט את רוב הקאסט), "ליל האירוע", ואפילו את העונה הראשונה של "פשע אמריקאי", אבל הכי נראית כמו "דה קילינג", למרות שמדובר כביכול בז'אנרים שונים. האם חובבי "קילינג" יכולים וצריכים לפנות לעצמם סוף שבוע? לא בטוח.
"שבע שניות" היא סדרת אנתולוגיה, שהעונה הראשונה שלה עוסקת בתאונת דרכים בה שוטר חדש במחלק הסמים בניו ג'רזי (בו נאפ, "סופר 8") דורס בטעות נער אפרו אמריקאי, ומשתכנע בעצת חבריו השוטרים לטייח את התקרית ולהפליל מישהו אחר. מה שאומר שבניגוד ל"דה קילינג", אין כאן תבנית של תעלומה שצריך לפתור, אלא כזו של סוד שסופו להתגלות. אבל "שבע שניות" שואלת המון דברים בולטים אחרים מאמה הרוחנית, בראשם הגורם העיקרי שמניע את העלילה: צמד בלשים שחותר באומץ רב לקראת האמת. במקום הולדר ולינדן נמצאים כאן קיי ג'יי הרפר (קלייר-הופ אשיטיי, "הילדים של מחר") וג'ו רינליד (מייקל מוזלי, "אוזרק"), עוזרת התובע המחוזי והבלש שמופקד על התיק. הצימוד הזה מוזר, כי לא ברור איך לתובעת מטעם המדינה, שמובהר כי יש לה עומס מטורף של תיקים, יש זמן לסייע אקטיבית בחקירה, ברמה של לשבת במארבים ולתשאל חשודים. מעבר לכך, היא בעייתית ואלכוהוליסטית, הוא מתחכם וחסר טאקט, ומערכת היחסים בין שניהם מלאה עקיצות הדדיות שאולי-כן-ואולי-לא יתפתחו למשהו מעבר. אם זה לא נשמע מוכר מדי, האווירה האפורה של סיאטל הגשומה שהוחלפה בניו ג'רזי המושלגת, השילוב ההרסני בין פוליטיקה לבין אכיפת חוק, וטון כללי של קונספירציית רשויות שרומסת אזרחים חפים מפשע ודאי מצלצלים כמה פעמונים, אבל בצורה פחות רועשת. "דה קילינג" הייתה קצבית, מותחת ומרגשת בעיניי, "שבע שניות" לא.
סוד גררה איתה בארגז הכלים גם מאפיינים מ"דה קילינג" שעבדו שם וממשיכים לעבוד כאן. ההתמקדות הרגישה במשפחת הקורבן למשל, שבדרך כלל משוטחת לכדי סצנות של בכי, זעם וקשיי התמודדות, אבל כאן מקבלת נפח עגול, רציני ואנושי, וב"שבע שניות" נוסף אפילו ממד שלישי ונחמד של התמקדות במשפחת הדורס וברגשות האשם שהוא חווה. גם הסגנון הוויזואלי הקודר, מצלמת היד הרוטטת קלות והצילום מבעד לתריסים או חרכים גם כשאין לכך סיבה עלילתית, מצליחים לשדר אווירת לחץ אפקטיבית. את הפרק השני בסדרה ביים ג'ונתן דמי ("שתיקת הכבשים"), שמת זמן קצר לאחר הצילומים כך שמדובר ביצירה האחרונה שלו, וסגנונו בהחלט מורגש. סוד שוב מקיפה את התסריט שלה גם בשחקנים מצוינים כמו אשיטיי (הבריטית), מוזלי, דייויד ליונס ("Revolution") וכמובן רג'ינה קינג, שמגלמת את אמו האבלה של הנער ומגיעה לה פסקה נפרדת.
קינג ("פשע אמריקאי", "הנותרים") היא מסוג השחקניות שהפנים מלאות הרגש שלהן עושות עבורן את רוב העבודה, אבל היא לא מסתפקת בזה. היא מנצלת את האקספרסיביות הזו כדי להעביר למצלמה רגש מזוקק, בין אם מדובר בעצב, חמלה, כעס, או אהבה. המפתח שלה הוא ככל הנראה חיבור עמוק למניעים של הדמות, כך שלא משנה מה היא מגלמת, היא תמיד משדרת אכפתיות עצומה שבולטת בעיקר לאור האינטרסנטיות של הדמויות סביבה.
אפרופו אינטרסנטיות - ההשראה לעונה הראשונה נשאבה מסרט מתח רוסי בשם "The Major", ולא ברור למה היה צריך להרחיק לכת עד רוסיה. העיסוק באפליה המשטרתית כלפי שחורים וברמיזות דקות כעבות לתנועת ה-Black Lives Matters הוא מצע פורה לדרמה, אלא שסוד איחרה למסיבה הזו בלפחות שנתיים - ע"ע בסדרות שהוזכרו למעלה. כך ש"שבע שניות" נראית בעיקר לא מספיק מקורית במקרה הטוב, ואפילו קצת משעממת וטוחנת מים במקרה הרע. אתם כבר יכולים לכתוב את התסריט בעצמכם: ברגע שהאמת תצא לאור המשפחה תדרוש צדק, העיתונים יעופו על הסיפור הזה, העיר תבער, רשויות החוק יהיו תחת לחץ ציבורי להרשיע, כמובן שתהיה מערכת בחירות כזו או אחרת שתושפע מזה, והכל יגיע לכדי נקודת רתיחה של הקראת פסק הדין. הצדק אולי ייעשה בסוף אבל כולם יסבלו בדרך, כי זו המציאות הגזענית של אמריקה.
קצת אסקפיסטי לשבת במרכז תל אביב ולהכריז שהעלילה הזו לעוסה, אבל מצד שני חלק מהעבודה של "שבע שניות" היא לספר סיפור חוצה יבשות ושרתי סטרימינג שיהיה רלוונטי לכל צופי טלוויזיה באשר הם, או לכל הפחות לעשות את זה בצורה אחרת. כרגע, לפחות עד הסיפור החדש של העונה השנייה, התרומה הכי גדולה של "שבע שניות" לחייכם הישראליים ככל הנראה תהיה תזכורת לקלאסיקה של יוסו נ'דור וננה צ'רי. שאגב, אם משמיעים אותו בלופ בזמן הצפייה, הכל נראה טוב יותר, אפילו מאות השוטים הלא הכרחיים של פסל החירות מצד הנוף של ניו ג'רזי, שנועדו כנראה כדי להדגיש שאין ממש חירות וצדק לכולם. נראה לי שהבנו.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר