יש דברים שמספרים להורים רק אחרי שהם קורים. למשל: לחימה בלבנון, מעצר במערב אפריקה, לחלות בקדחת דנגי בסרי לנקה. עכשיו נכנס לרשימה גם ביקור בקונגו.
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו היא המדינה השנייה בגודלה באפריקה. על פי ממצאים אחרונים שנערכו ב-2014, היא גם הכי ענייה בעולם עם תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) של $365 לנפש. לצורך השוואה, בארץ התמ"ג הוא 40,500 דולר, פי 111. בקונגו חיים 85 מיליון תושבים עם שלטון מושחת, חוסר בתשתיות, כלכלה מתפוררת, מלחמות, רעב, מחלות ובעיקר הרבה מאוד אנשים חמושים.
באפריקה כאשר מדינה מוסיפה לשם שלה את המילה "רפובליקה" או "דמוקרטית", אתם יכולים להיות בטוחים שהמצב הפוך. קונגו בחרה להשתמש בשתי המילים יחד, כך שאתם יכולים להבין שזה גרוע בריבוע. בינואר 2001 ג'וזף קבילה תפס את השלטון לאחר הירצחו של אביו ולא מוכן לשחרר. הוא היה אמור לפרוש מהנשיאות לפני יותר משנה, אך מסרב לפרוש, מנסה לשנות את החוקה ובעקבות זאת גורר את המדינה למלחמת אזרחים וכאוס מוחלט. הרוב המוחלט של התושבים לא אוהב את קבילה, בלשון המעטה, ורואה בו דיקטטור אלים, רשע ומושחת - מה שנכון. לאורך השנים קבילה ובני משפחתו צברו הון עתק המוערך בעשרות מיליוני דולרים.
אף על פי שקונגו היא אחת המדינות העניות בעולם, יש לה אין ספור אוצרות טבע: יהלומים, נחושת, נפט, זהב ובעיקר קולטן. בשנים האחרונות הביקוש לקולטן גבר עקב השימוש בו בפלאפונים ובהתאם גם מחירו הגבוה. יש הטוענים שזה אחד הגורמים המרכזיים למלחמת קונגו השנייה ושאר העימותים במדינה בשנים האחרונות. כיום, חלק גדול מהמחצבים של קונגו נכרים בצורה לא חוקית, נגנבים מהמדינה, נמכרים למערב והכסף משמש לרכישת נשק ואמצעי לחימה.
ההיסטוריה של קונגו מלאה בכאב, בשנת 1885 הפך מלך בלגיה לאופולד השני את המדינה לרכושו הפרטי, ניצל את משאבי הטבע שלה (מטעי גומי), שעבד את האוכלוסייה המקומית והנהיג רצח עם. לפי ההערכות נרצחו כ-10 מיליון בני אדם בתקופת שלטונו. בשנת 1960 קונגו קיבלה את עצמאותה מבלגיה רק בשביל להיכנס לתקופה של תהפוכות ואי יציבות שלטונית. בשנת 1965 הנהיג מובוטו הפיכה צבאית בעזרת ה-CIA והשתלט על השלטון, בו נשאר במשך 32 שנה. מובוטו, שנחשב לדיקטטור אלים ומושחת אפילו בקנה מידה של אפריקה, ביקר ב-1963 בישראל ואפילו עזב עם כנפי צניחה שנהג לענוד בגאווה. בשנת 71 הוא שינה את שם המדינה לזאיר, ולאחר הדחתו ב-1997 שונה שם המדינה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
מאז שנת 94 המדינה נמצאת במצב של לחימה, טיהורים אתניים ושליטה של מיליציות צבאיות וקבוצות המורדים. קונגו נחשבת לבירת האונס של העולם, לרוב הגדול של האוכלוסייה אין גישה למים זורמים וחשמל, חלק גדול מהם לא יודעים קרוא וכתוב ומעטים מהם זוכים לעבור 50 אביבים.
יצא לי לטייל בלא מעט מדינות עניות בעולם, בעיקר במערב אפריקה, אבל נראה לי שקונגו היא המדינה הכי שבורה שביקרתי בה. עיר הבירה קינשסה נמצאת בחלק המערבי של המדינה ואין כביש המקשר את החלק המזרחי שאני הייתי בו. לפי מה שהבנתי מהחברים המקומיים שלי, גם אם הייתי רוצה לטייל במערב זה לא היה אפשרי כי הוויזה בדרכון שלי מוגבלת אך ורק לאזור שאני נמצא בו.
יש שתי אטרקציות מרכזיות שבגללה תיירים מגיעים לקונגו - הראשונה לטפס על הר הגש ניאראגונגו ולצפות באגם הלבה העצום שמבעבע בתוכו. זהו ההר געש הכי פעיל באפריקה וההתפרצות האחרונה שלו הייתה בשנת 2002, משאירה אחריה 60,000 איש ללא קורת גג.
האטרקציה השנייה, וזאת גם הסיבה שנסעתי לקונגו, היא לבקר בפארק הלאומי וירונגה ולצפות בגורילות ההרים. המפגש עם החיות העצומות האלה בטבע הוא אחת החוויות הכי מדהימות מהביקור שלי ביבשת אפריקה. הפארק הוקם בשנת 1952, מה שהופך אותו לפארק הלאומי הראשון באפריקה. בשנים האחרונות, עקב לחימה בין מורדים לצבא בשטחי הפארק, גורילות רבות נהרגו וכיום גורילות ההר נמצאות בסכנת הכחדה חמורה, כשנותרו בעולם 700 פרטים בלבד. לגורילות ההרים יש יכולת חברתית גבוהה. הזכר השליט מגן על הקבוצה מאיומים חיצוניים ואף דואג להוביל אותם למקורות של אוכל ומים.
קמנו מוקדם בבוקר ואחרי שעתיים של נסיעה בדרך עפר עקלקלה, מחסומים צבאיים וכפרים עניים הגענו אל הפארק הלאומי. שם פגשנו את המאבטחים שלנו, חמושים ברובים ומצ'טות, ונכנסנו אל תוך יער הגשם למצוא את גורילות ההרים. אחרי שעה של הליכה מצאתי את עצמי עומד בקרחת יער קטנה באמצע הג'ונגל, מתבונן בפליאה באחת החיות הכי יפות שראיתי בחיי.
הכניסה לפארק עולה 400 דולר (אמריקאי, כן?) בעונה וחצי מחיר לא בעונה, מה שהופך את זה למקום הכי זול במזרח אפריקה לצפות בגורילות ההרים. לשם המחשה, באוגנדה זה עולה 600 דולר ורואנדה 1,500, כאשר חלק גדול מהתשלום מיועד על מנת לשמור על הגורילות ולדאוג שלא ייכחדו מן העולם.
עוד על המסעות של לונלי פלג
לונלי פלג באינסטגרם
לונלי פלג בפייסבוק