(בווידאו: החברה הסינית שהגיעה לבנות בישראל)
בשנים האחרונות קשה שלא לשים לב כי קו הרקיע של תל אביב מתחיל להידמות לזה שבערים הגדולות בעולם, דוגמת ניו יורק, הונג קונג וטוקיו. קצב בניית מגדלי המגורים בעיר תפס תאוצה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות - וכמעט שלא רואים עוד בנייה של בתים צמודי קרקע.
בדיקה שערכה עבור וואלה! נדל"ן קבוצת נתנאל, המקימה אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ, מעלה כי ב-2017 נבנו בתל אביב 56 בתים צמודי קרקע בלבד - רק 3% מסך התחלות הבנייה בעיר במהלך השנה החולפת. עוד מעלה הבדיקה, המבוססת על ניתוח של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), כי מספר יחידות הדיור שנבנו במגדלי מגורים מעל 16 קומות עומד על 658 - פי 12 מצמודי הקרקע שנבנו באותה התקופה; נתון המהווה שיעור של 33% מסך התחלות הבנייה.
בשנת 2016, לעומת זאת, נבנו בעיר 109 בתים צמודי קרקע - כ-50% יותר מהנתון בשנה החולפת; וכ-80% פחות ממספר יחידות הדיור שנבנו באותה שנה. ב-2015 נבנו 132 בתים צמודי קרקע לעומת 907 יחידות דיור במגדלים; ובשנת 2010 נבנו 139 צמודי קרקע לעומת 253 יחידות דיור במגדלים - נתון המהווה שיעור של 13% בלבד מסך התחלות הבנייה באותה השנה.
בסך הכול בהשוואה היסטורית, בתוך 20 שנים נרשמה ירידה בשיעור של 78% במספר הבתים צמודי הקרקע שנבנו ברחבי תל אביב. עוד עולה מהנתונים כי בעוד מספר צמודי הקרקע הנבנים בעיר יורד במהלך השנים, מספר יחידות הדיור במגדלים עולה וגדול פי 9 מזה שנרשם לפני 20 שנים. מדובר ב-3,017 בתים צמודי קרקע שנבנו מאז 1997 לעומת 8,042 יחידות דיור שנבנו במגדלי מגורים מעל 16 קומות ב-20 השנים האחרונות.
"אנחנו לא ארה"ב, אין לנו מלאי קרקעות אדיר"
לדברי מיכל נתנאל, סמנכ"ל השיווק בקבוצה שערכה את הבדיקה, "מרבית הבנייה של יחידות הדיור במגדלים נרשמה ב-7 השנים האחרונות. למעשה, משנת 2010 ועד 2017 נבנו כ-5,280 יחידות דיור במגדלים - שיעור של 90% יותר לעומת 2,770 יחידות הדיור שנבנו ב-12 שנים שבין שנת 1997 ועד 2009".
עוד הוא מוסיף כי "בהשוואה למספר צמודי הקרקע שנבנו באותן תקופות זמן, מגלים תמונה הפוכה. 917 צמודי קרקע בלבד נבנו ב-7 שנים האחרונות, לעומת 2,100 צמודי קרקע בין שנת 1997 ל- 2009. במלים אחרות , מדובר ב-80% פחות צמודי קרקע שנבנו באותה תקופה לעומת יחידות דיור במגדלים".
"בשנים האחרונות, ככל שהקרקעות במרכז הארץ הולכות ומתמעטות, אנו רואים פחות ופחות בנייה של צמודי קרקע במרכז הארץ - ובפרט בתל אביב", ממשיך נתנאל, "מדובר בירידה משמעותית בבנייה של נכסים מסוג זה, למרות שהם עדיין מבוקשים מאוד. בפרויקט צמודי קרקע שאנחנו מקימים בשכונת תל ברוך, למשל, זיהינו שלמרות אופנת המגדלים - צמודי קרקע עם גינה הם משאלת לב עבור הרוכשים - אבל אי אפשר להתעלם מהנתונים".
"אין ספק שהבנייה לגובה צברה תאוצה משמעותית בתל אביב", מסכים רמי שריקי, מנכ"ל משותף בחברת יפו תל אביב המקימה פרויקטים בלב העיר. יחד עם זאת, הוא מציין כי "בלב ההיסטורי של העיר יש מגבלות ברורות של העירייה בנוגע לבנייה לגובה, שהוטלו לאחר ההכרזה של אונסק"ו ב-2003 על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי. יש מבנים רבים המיועדים לשימור, בהם ניתן להוסיף רק קומות בודדות כמו בנכס שקנינו ברחוב בורוכוב, הכולל 3 קומות ואנחנו יכולים לו רק 2.5 קומות לאחר הכרז אונ"סקו ואישור תוכנית הרבעים".
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי, מדגיש שתל אביב היא דוגמא קיצונית - "אבל גם דוגמא טובה לכיוון שהשוק הישראלי הולך אליו. אנחנו לא ארה"ב, אין לנו מלאי קרקעות אדיר, ולכן צמודי הקרקע יהיו יותר ויותר נדירים, בעיקר באזור המרכז בו הקרקעות יקרות. במקרה של תל אביב, מחירי הקרקעות הגבוהים ומדיניות העירייה אינם מאפשרים כמעט בניית צמודי קרקע מעבר לתוכניות היסטוריות וחוק פיצול דירות שאושר לאחרונה".
