וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גאווה ישראליף? על הרגשות הפטריוטיים שמעורר טי.ג'יי ליף

25.6.2017 / 14:00

האם אפשר להחשיב אותו כישראלי השלישי ב-NBA? לא ממש. האם מקומו בנבחרת צריך להישלל בשל הנסיבות שבהן הוענקה לאביו האזרחות? ממש לא. אריק שיבק: "יהיה לא חכם לא לנצל הזדמנות כזו". שרון אברהמי: "על כל דבר טוב שעושים בארץ, יש מי שיחפש מה רע"

AP

"יש לי בן, והוא שחקן הרבה יותר טוב ממני", הפתיע בראד ליף בשיחה טרנס אטלנטית שקיימתי איתו לפני ארבע שנים. "הצעתי אותו לעמית גל, אבל הוא התעלם ממני, אז תמסור לו שבגליל עליון הוא כבר לא ישחק", צחק המתאזרח האגדי. טי.ג'יי ליף היה אז בן 15, והתנשא לגובה 2.04 מ'. מאז הספיק הילד לצמוח בעוד ארבעה סנטימטרים, לככב בנבחרת הנוער של ישראל ובאוניברסיטת UCLA, ולפחות בדבר אחד אפשר לסמוך על המילה של אביו: בגליל הוא באמת כבר לא ישחק.

בסוף השבוע האחרון נבחר ליף ג'וניור במקום ה-18 בדראפט על ידי אינדיאנה פייסרס וזכה בחוזה מובטח לשלוש השנים הבאות ב-NBA. מדובר בסגירת מעגל משפחתית: בשנת 1982 נבחר בראד על ידי אותה אינדיאנה בסיבוב השביעי של הדראפט, במקום ה-146, אבל מעולם לא קיבל הזדמנות להופיע בשורותיה. כדי בכל זאת להמשיך ולשחק כדורסל, הוא עלה על טיסה לקבוצה קטנה ממדינה קטנה במזרח התיכון, או כפי שהעיד באותו ראיון: "בהתחלה אפילו לא ידעתי איפה אני משחק. הייתי בטוח שאני עומד לשחק בתל אביב, אבל הנסיעה משדה התעופה התארכה והתארכה, ולא נגמרה. הגענו לכפר גלעדי, ופשוט נשארתי שם 13 שנים".

השידוך הזה, שראשיתו בימי מלחמת שלום הגליל, הוליד את אחד מסיפורי ההצלחה המרשימים ביותר שנכתבו בכדורסל הישראלי. ליף סניור נשאר בארץ למשך 17 שנים (16 מהן כשחקן); הוא זכה בארבע אליפויות ובשלושה גביעי המדינה (ובעוד דאבל כעוזר מאמן); לזכותו נזקפו 6,086 נקודות, שמדרגות אותו במקום השישי בין קלעי כל הזמנים בישראל, והוא מלך הסלים של הפועל גליל עליון בתולדותיה. למעשה, הוא האחרון עד היום שהצליח להתברג בין עשרת הסקוררים הגדולים בליגה.

אבל השידוך הזה נולד בחטא. כשמלאו 20 שנים לזכייתה ההיסטורית של גליל עליון באליפות איחדתי את גיבורי התהילה במסגרת כתבה חגיגית ("יחידת דובדבן", 30 באפריל 2013, "ישראל היום"), ושם סיפר המאמן פיני גרשון, שהנחית את ליף בארץ: "חוק ההתיישנות כבר חל על הסיפור הזה, אז הגיע הזמן לחשוף אותו. בראד בא לארץ עם תעודה מאיזשהו רב שמאשר שהוא התגייר, וככה קיבל אזרחות ישראלית. על הטופס בכלל היה כתוב 'גברת בראד ליף'. איזה חבר יהודי שלו התחתן, אשתו התגיירה, והיה מי שדאג 'לתקן' את מה שכתוב שם. יש דברים שאפשר לעשות רק בבניין המועצה בקריית שמונה".

עוד בנושא:

שיקגו נפרדת מג'ימי באטלר, טי ג'יי ליף: "ישראל עזרה לסגנון שלי"
מרקל פולץ נבחר 1 בדראפט, ג'ימי באטלר עובר משיקגו למינסוטה
כשהאסימונים מתחילים ליפול: סיכום שבוע הדראפט ב-NBA
משחקי הקץ: הצעד הראשון בדרך להתרסקות של קליבלנד קאבלירס

שחקן נבחרת ישראל לשעבר בראד ליף. AP
הבן התעלה על האב. בראד ליף במדי נבחרת ישראל/AP

בראד עצמו שמר על מדיניות העמימות והסכים לומר בתגובה רק כי "האמת היא שאני לא ממש יודע איך הפכתי לישראלי". בראיון שקיימתי שנתיים מאוחר יותר עם טי.ג'יי עצמו, כשהצטרף לנבחרת הנוער, הוא הודה במבוכה ש"שמעתי משהו על זה שהאזרחות של אבא לא הושגה בדרך הכי כשרה, אבל אני חושב שהחיבור הזה עשה טוב לכולם, לא?".

ב-1997, כשאביו שיחק במכבי תל אביב, נולד טי.ג'יי (טאי ג'ייקוב) בבית החולים שיבא בתל השומר, אבל בגיל שנה וחצי עזב עם הוריו, שני אחיו ואחותו לסן דייגו, והקשר עימם נותק. עד אותה כתבה ב-2013. ימים ספורים לאחר פרסומה, פנה אליי שי סגלוביץ', אז ראש מחלקת הסקאוטינג באיגוד הכדורסל, וביקש את מספר הטלפון של בראד. אריק שיבק, שכיהן אז כראש האגף המקצועי, ביקש לנסות ולגייס את ליף לנבחרות הצעירות של ישראל, מתוך מחשבה עתידית שיוכל לחזק את הנבחרת הבוגרת.

"בהתחלה ניסינו להביא את טי.ג'יי לנבחרת הקדטים, עוד כשדן שמיר אימן אותה, אבל היו כל מיני עניינים", נזכר שיבק. "לא הצלחנו להבין אם הוא רוצה לבוא או לא, הוא חשש שזה ימנע ממנו לשחק בעתיד בנבחרת ארה"ב, ובאמת הוא זומן לסגל האמריקני המורחב ולכן החליט לוותר על הטיסה לישראל. עמדנו בקשר עם המשפחה לאורך כל הזמן, ושנתיים אחר כך הוא הצטרף לנבחרת הנוער שלנו ושיחק באליפות אירופה דרג ב'".

ליף היה אז השחקן הבולט בנבחרת של שרון אברהמי, והחזיר אותה (לרגע) לדרג א', תוך שהוא מעמיד ממוצעים של 16.1 נקודות, 8.4 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים ב-23.2 דקות בלבד. הוא תמיד עלה כמחליף מהספסל - אבל לא ירד מדאבל פיגרס באף אחת מתשע הופעותיו. "בפעם הבאה אדאג שישחק עם הגופייה מספר 7", צחק בראד כשנשאל איך יכול להיות שבנו לבש את הסיפרה 9. אלא שהפעם הבאה לא הגיעה, לפחות עד עכשיו.

בנבחרת הנוער הופיע ליף על תקן מתאזרח, אבל אם וכאשר יצטרף בעתיד לנבחרת הבוגרת - ייתכן שכמי שנולד בישראל הוא יוכל לשחק כמקומי לכל דבר. "במידה שתהיה אפשרות שישחק בנבחרת ישראל בעתיד, ייעשה מאמץ לשנות את הסטטוס שלו - וזה אפשרי", אומרים באיגוד. האם זה יקרה? קשה לומר. עד כה, הופיע טי.ג'יי במדים הכחולים-לבנים רק פעם אחת, ומשפחתו לא הסתירה את המטרה שעומדת מאחורי הרצון שיונפק לו דרכון ישראלי: אם משהו ישתבש בדרכו ל-NBA, האזרחות המקומית תוכל לסדר לו נחיתה רכב בדמות חוזה בקבוצת צמרת אירופית, בעיקר כזו שמופיעה ביורוליג, שלובשת מדים צהובים ושאולמה הביתי הוא יד אליהו.

עוד באותו נושא

שיקגו נפרדת מג'ימי באטלר, טי ג'יי ליף: "ישראל עזרה לסגנון שלי"

לכתבה המלאה

הוא לא נותן לחוויה הישראלית, חשובה ככל שתיראה, להפריע לו בדרכו לעבר המטרה האמיתית בחייו: לפני שנה, כשקיבל מסרים ממאמניו ב-UCLA על כך שעדיף שיוותר על החוויה האירופאית לפני עונת הפרשמן שלו, הוא הודיע ללא היסוס לאנשי האיגוד כי לא יוכל לבוא. "אני לא זוכר הרבה מהילדות בישראל, אבל אוהב מאוד את המדינה הזו", סיפר הנבחר הטרי בראיונות בארה"ב בשבוע שעבר. "כשחזרתי ושיחקתי שם, זה מאוד עזר לי והשפיע עליי. הפכתי פחות אנוכי, הסגנון שלי נהיה חצי אירופאי".

"התכתבתי בסוף השבוע עם טי.ג'יי, בירכתי אותו על הבחירה בדראפט והוא חזר ואמר שהחוויה שלו בנבחרת הנוער הייתה נהדרת", מספר מאמנו לשעבר, אברהמי. "כשהוא הצטרף אלינו גיליתי ילד מדהים וצנוע, שהשתלב נהדר עם החבר'ה. הוא היה צמא ללמוד, הוא קלט הכל במהירות, הפגין הרבה חוכמה. הוא היה איתנו במשך חודש, ועזרה לו מאוד העובדה שהיו בנבחרת שני דוברי אנגלית מבית, תמיר בלאט ומייקל בריסקר. בפסקי הזמן דיברתי בעיקר עברית, אבל העוזר שלי תירגם לו מה שקורה.

"אני זוכר שיצאנו לטורניר הכנה ברומניה, ממש כמה ימים אחרי שהוא חבר אלינו, והוא דפק שם שתי הטבעות שהיממו את כולם. היו כמה אנשי כדורסל רוסים ביציע, והם תפסו את הראש. שיחקתי איתו בעיקר בעמדת הפאוור פורוורד, וכשהוא היה על המגרש לצד דניאל קופרברג השתמשנו בתאומי מגדל, משהו שלא רואים בכל יום בנבחרת ישראלית".

אפשר לבנות עליו כשחקן עתידי לנבחרת ישראל?

"אני לא רואה סיבה שלא", אומר אברהמי. "לפני שהוא הגיע היו לי הרבה שיחות איתו, וגם לפיני ולרז גל, ולקח לנו לא מעט זמן להסביר לו את היתרונות שזה יקנה לו. הוא ממש בראד ליף בגובה 2.08 מ'. אותה חוכמה, רק משודרגת לגובה".

שחקן מכללת UCLA טי ג'יי ליף. AP
לקפוץ גבוה הוא יודע. ליף/AP

"מבחינת הכישרון והיכולת, הוא לגמרי יכול להצליח ב-NBA", מנתח סגלוביץ', שעקב באדיקות אחרי ליף בארבע השנים האחרונות. "הוא אתלט נהדר, הוא קולע, הוא עושה הכל מתוך שטף המשחק והוא כמעט לא מבצע טעויות. יש לו הכל מהכל. אין הרבה שחקנים בסגנון שלו, ולדעתי זה מה שמייחד אותו. הוא יצטרך לעבוד על האגרסיביות ועל הפיזיות שלו כדי להצליח בליגה הטובה בעולם, וגם את היכולת להתפרץ מול שחקן ולעבור אותו בכדרור. הצטרפות שלו לנבחרת ישראל תביא לנו הרבה מאוד כוח".

אין טעם לפגם בכך שנבחרת הנוער, שתפקידה לגדל את הדור הבא של הכדורסלנים הישראלים, הקצתה משבצת לשחקן זר? ועוד למי שאביו קיבל אזרחות בנסיבות מפוקפקות?

שיבק: "אני מקבל מה שאומרים, אני מבין מאיפה הדברים האלה באים, אבל המקרה של טי.ג'יי ליף מיוחד. ולא רק אנחנו אומרים שהוא מיוחד, מספיק להסתכל על המסלול שהוא עבר עד עכשיו כדי להבין שגם בארה"ב רואים בו משהו אחר. אם היו היום חמישה מתאזרחים בנבחרת הנוער כולנו היינו מזדעקים נגד התופעה, אבל לא בכל יום נופלת לידינו הזדמנות כזו, ולמען האמת, אם לא היינו מנצלים אותה - זה פשוט היה לא חכם מצידנו. לגבי נסיבות ההתאזרחות של בראד, אני אומר רק שבתור מי שמכיר את הכדורסל הישראלי כל כך טוב מבפנים, עדיף שלא נתחיל לבדוק את ההליכים של כל המתאזרחים לדורותיהם".

אברהמי: "בוא נעמיד דברים על דיוקם. טי.ג'יי נולד בישראל, הוא שמח לייצג את המדינה, הוא השתלב בצורה מדהימה. על כל דבר טוב שעושים פה בארץ, תמיד יש מי שמנסה למצוא מה לא טוב. כל היריבות של נבחרת ישראל מאזרחות כל מיני שחקנים שלא קשורים אליהן בשום צורה, ואצלנו מותחים ביקורת על שחקן שהוא יליד המדינה. אם ליף, כשחקן NBA, ברמה שלו, ירצה לבוא ולשחק עבור הנבחרת שלנו, זה יהיה רווח אדיר לכולנו".

וטי.ג'יי עצמו? כשנפגשתי איתו ב-2015 הוא סיפר על החיבור שלו לישראל: ""בארה"ב מכירים אותי בתור טי.ג'יי, ופה מתייחסים אלי רק בתור 'הבן של'. אני אוהב את זה. כיף לשמוע בכל מקום שאבא שלי אגדה. הוא ואמא סיפרו לי המון סיפורים, בעיקר על החיים בצפון. לפעמים זה נשמע מפחיד, עם הקטיושות מלבנון, ועדיין, נראה לי שהם מאוד נהנו.

"כשיצאתי עם אבא בפעם הראשונה משדה התעופה בישראל נדהמתי ממה שקורה בכבישים. כולם נוהגים בעצבנות, לא מפסיקים לצפור. זה היה מטורף. לא הבנתי לאן הגעתי. החבר'ה עזרו לי וקיבלו אותי יפה מאוד. היה לי קשה ביומיים הראשונים, כי אני כמעט לא מדבר עברית, ועכשיו הם כבר מנסים ללמד אותי לקלל. אסור לי להגיד לך שהם הצליחו, כי מישהו בטח יקריא לאמא שלי את הכתבה".

ראיון עם טי ג'יי ליף ב-2015. מ"ישראל היום", צילום מסך
כבר לא הבן של. הראיון עם טי ג'יי ליף בישראל היום, יולי 2015/צילום מסך, מ"ישראל היום"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully