וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מבוגרים בלי מבוגר אחראי: מקללים בכביש, גם הילדים יקללו

עמי ברגמן, מאמר אורח

22.5.2017 / 16:00

תשעה מתוך עשרה הורים מנבלים את הפה בנוכחות הילדים שלהם. הקטנים, שרואים בהוריהם מודל לחיקוי עושים בדיוק כמוהם. איפוק, זו דווקא לא מילה גסה. דעה

מקללים בכביש. ShutterStock
מקללים בכביש, מתנהגים באלימות. הילדים שלכם רואים הכול/ShutterStock

לאחרונה הופץ ברשתות החברתיות סרטון בו מתועד ילד ישראלי, כבן שנתיים, ספון במושב הבטיחות של הרכב ואומר לאימו לאחר שראה ניידת משטרה, "אימא זה מנייאק". אמו, באדישות, משיבה לו "איפה המנייאק?". התגובות לסרטון היו חלוקות; מקצת מהגולשים סברו כי מדובר על סיטואציה קומית והרוב ראה בכך ביטוי לכשל מובהק בחינוך. אך צר לי, רבים מאלו שקטרגו את האימא הם אנשים צבועים, או לכל הפחות לא מודעים לכשל החינוכי המתמשך שהם בעצמם מייצרים בשגרה, בעודם מטמיעים בקרב ילדיהם דפוסי התנהגות מסוכנים וברברים, לא פחות.

סקר שנערך לא מכבר, מגלה כי תשעה מתוך 10 הורים מקללים בנוכחות ילדיהם, ו- 86 אחוז מהילדים מרגישים שהקללות של ההורים משפיעות עליהם לקלל גם. לפי הסקר, ילד ממוצע שומע את אביו ואימו מנבלים את הפה כשש פעמים בשבוע, כאשר בלא מעט מהפעמים, הדבר מתרחש כאשר ההורים נוהגים. כן, הילדים נחשפים לתרבות של גידופים וחוסר סבלנות, כנראה למן הרגע בו ההורים לקחו אותם לראשונה מבית החולים. מבלי להתכוון לכך, צמח כאן דור של ילדים שרבים מהם לא רואים רק בשוטר כאדם בזוי, אלא בכל המשתמשים האחרים בדרך שזוכים להמטרת קללות בנוכחות הילדים.

מקללים בכביש. ShutterStock
מקללים בכביש/ShutterStock

מאיפה זה מגיע?

הכביש הישראלי מהווה מיקרוקוסמוס לחברה שלנו, השסועה, המקוטבת, בה הנהג ברכב היוקרה מלגלג על עמיתו בן המעמד הבינוני

גדל כאן דור של ילדים שמאמץ דפוסי נהיגה פסולים כשהוא צופה בהוריו מצקצקים בלשונם על הסרטון המביש, בעודם נוהגים, וצופרים לנהג במכונית שלפניהם כשהצומת פקוק, ואין לאן לנוע. זה דור שמאזין בקשב רב להוריו מייחלים למותו של הנהג שברכב הסמוך; דור שרואה את הוריו מפקיעים מהולכי הרגל את זכותם הבסיסית לחצות בבטחה, ודור שנקלע בוקר וערב לסיטואציות מחפירות בהן הורים משגרים קללות על הנהג שעקף אותם בפראות, אולם דקה לפני כן גנבו את הרמזור, כאשר הילדים ברכב.

הכביש הישראלי מהווה מיקרוקוסמוס לחברה שלנו, השסועה, המקוטבת, בה הנהג ברכב היוקרה מלגלג על עמיתו בן המעמד הבינוני ומרשה לעצמו להתנהל בביריונות, כאשר הילד צופה בו ורוכש מגיל צעיר התנהגויות שליליות של אי כיבוד הזולת. חוסר המודעות ניכר בכל כביש, שכן אותם הורים שפועלים באגרסיביות אינם מבינים כי הכעס משחק תפקיד מכריע בחלק גדול מתאונות הדרכים. קל הרבה יותר למתוח ביקורת על הסרטון המטריד והראוי לגינוי של הילד, מאשר להתבונן במראה ולהבין כי הדמות שנשקפת מבעדה רחוקה מלהוות מודל לחיקוי בכל הנוגע לתרבות נהיגה ודרך ארץ בין נהג למשנהו.

את האצבע המאשימה על תרבות הקללות על הכביש ניתן לייחס למזג הישראלי החם, לגודש התנועה הבלתי נסבל שהולך ומחריף, למציאות הייחודית של החיים בישראל ולסיבות רבות נוספות, אולם לראייתי, האחריות ההורית מחייבת להתעלות מעל גורמים אלו, מתוך הבנה כי היא מכניסה את הילדים בעל כורחם לתוך מעגל של אלימות, אשר יבוא לידי ביטוי ברבדים רבים של החיים.

הכינוי "מניאק" לשוטר תנועה, ולמעשה לכל שוטר באשר הוא מהווה אקט צבוע ומביש ללא קשר לעובדה כי מדובר על ילד בן שנתיים שאומר זאת. אפשר להתווכח על מדיניות האכיפה של משטרת התנועה, אולם כל אחד ואחד מאיתנו צריך לברך מידי בוקר על נכונותם לעבוד בשכר נמוך יחסית במטרה להשליט סדר בכאוס התחבורתי ששורר בכבישי הארץ, שנוצר גם בשל תרבות הנהיגה העבריינית.

"המניאק" הזה הוריד אתמול נהג שיכור מהכביש, שמחר היה פוגע ברכבך וחלילה גם ביקרים לך.

הכותב הוא מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות ואזרח מודאג מהמצב בכבישים.

  • עוד באותו נושא:
  • נהיגה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully