וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

החמרה בענישה? אמצעי מכובס לסחוט כסף מהנהגים, בחסות החוק

20.1.2017 / 12:20

ועדת הכלכלה אשרה שורה של תיקונים לחוק שחלקם מעלים את רף הקנסות בגין עבירות תנועה, אלא שבחלק מהמקרים בכלל מדובר על הקלה. "אפס ניסיונות אמיתיים להתמודד עם הסטטיסטיקה של תאונות הדרכים"

ניידות של משטרת התנועה. ספטמבר 2014. חטיבת דובר המשטרה
ניידות של משטרת התנועה. ספטמבר 2014/חטיבת דובר המשטרה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל אישרה השבוע את בקשת משרד התחבורה לתקן את צו התעבורה ונקבעה מדרגת קנס חדשה של 1,500 שקלים שיושת על ציבור הנהגים במקרה של ביצוע עבירות חמורות ובכללן גם נהיגה במהירות מופרזת. כל הכותרת זועקות החמרה בענישה, אולם בחינה מדוקדקת של משמעויות הצו מגלה כי במקרים רבים, אין כאן כל החמרה, אלא הקלה. היתכן כי מדובר על מהלך שיווקי שתכליתו לסייע למדינה לגבות כספים מאזרחיה?

קודם לתיקון, מי שהיה נתפס כשהוא נוהג בשטח עירוני בו המהירות המותרת הנה 50 קמ"ש, במהירות של 81 קמ"ש ומעלה - היה רשיונו נפסל מיידית לתקופה של 30 ימים, ובנוסף היה מקבל הזמנה למשפט, בו היו על פי רוב מוטלת עליו פסילת רשיון נהיגה על תנאי, וקנס ממוצע בגובה של 1,500 שקלים, זאת כמובן בנוסף ל-30 ימים שכבר היה פסול. במקרה של נהג בעל עבר תעבורתי מכביד, זה היה נפסל אף מעבר ל-30 ימים. לפי התיקון החדש, מי שינהג במקום 50 עד 90 קמ"ש בעיר יגזרו עליו 1500 שקלים בלבד.

כן, אם בעבר כבר היה מוטל על הנהג, על פי רוב, קנס בגובה של 1,500 שקלים ולעיתים אף יותר, אז היכן ההחמרה? "אין כאן כל החמרה, מסביר עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה, "אלא הקלה. בשורה נהדרת לנהגים, ואפס ניסיונות אמיתיים להתמודד עם הסטטיסטיקה של תאונות הדרכים".

עוד בנושא:
כל הסיבות של משרד הרישוי לפסול לכם את רשיון הנהיגה

מהירות מופרזת

צעיר נתפס בנתיבי איילון כשהוא נוהג במהירות של 206 קמ"ש. חטיבת דובר המשטרה
צעיר נתפס בנתיבי איילון כשהוא נוהג במהירות של 206 קמ"ש/חטיבת דובר המשטרה
תכלית התיקון, בין היתר, הייתה להקטין את העומס שמוטל על כתפי בית המשפט, אולם נוצר מצב למעשה בו המדינה מגדילה את סכומי העתק שהיא גובה מהנהגים

התיקון שינה למעשה את כל פרופורציית הענישה בעבירות מהירות: עד כה, החוק קבע כי בגין נהיגה במהירות של 40 קמ"ש מעל המותר מחוץ לעיר ו-30 קמ"ש בתוך העיר - היה משלם הנהג שנתפס קנס בלבד. לאחר כניסת התיקון לתוקף, הזמנה למשפט תינתן רק כאשר מדובר על נהיגה במהירות של 40 קמ"ש מעל המותר בתוך בעיר ו-50 קמ"ש מחוץ לעיר. וכך יוצא כי אם בעבר,יכולה היתה לטעון התביעה במקרה בו נתפס נהג במהירות של 91 קמ"ש במקום 50 קמ"ש בדרך עירונית כי בנוסף לכל, יש מקום לפסול את רשיונו, הרי שלאחר התיקון, הסבירות כי השופט יקבל טענה זו – יורדת משמעותית. הסיבה לכך היא סוגיית המידתיות, שכן נהיגה בקמ"ש אחד פחות – דינה קנס כספי בלבד.

זאת ועוד, לאחרונה הצהירה המשטרה כי נהג שיתפס נוהג במהירות של 180 קמ"ש, תבקש התביעה המשטרתית להכביד עימו ולשלוח אותו מאחורי סורג ובריח. מנגד, עפ"י התיקון, נהג שייתפס נוהג במהירות של 170 קמ"ש בכביש בו המהירות המרבית היא 120 קמ"ש – דינו קנס בלבד. האומנם ייתכן כי נהג אחד ישלח לכלא ואילו חברו שנתפס במהירות של 10 קמ"ש פחות – ישלם קנס בלבד?

עו"ד שור מסביר כי "תכלית התיקון, בין היתר, הייתה להקטין את העומס שמוטל על כתפי בית המשפט, אולם נוצר מצב למעשה בו המדינה מגדילה את סכומי העתק שהיא גובה מהנהגים, בלא שהיא צריכה להשקיע את הסכומים הניכרים שנדרשים בשביל לחזק את שורות מערכת בתי המשפט. מדובר למעשה על קונסטלציה יעילה וזולה יותר לגביית קנסות ותו לא". כך למשל בהעלאת הקנס לנסיעה ללא רישיון רכב בתוקף. במקרה של רישיון פג תוקף עד שישה חודשים יעלה הקנס לאלף שקלים במקום 750. אם בעבר, בית המשפט היה גוזר על הנהג קנס בסכום זהה ובמקרה של עבירה חוזרת, גם פסילה בפועל, הרי שלאחר כניסת התיקון לתוקף, הנהג ימצא את עצמו משלם סכום שגבוה במעט אך האלמנט ההרתעתי הממשי של שלילית רישיון – אינו קיים עוד.

החוק קבע כי נהג שייתפס חוצה ברמזור אדום ייקנס ב-1,500 שקל ובכך יש היגיון רב, אולם לצד זאת, כיצד פספסה המדינה את האפשרות להילחם באופן יעיל הרבה יותר באחד ממחוללי התאונות המשמעותיים ביותר – דיבור בטלפון במהלך הנהיגה? מדוע לא הגדילה באופן ניכר את הקנס על עבירה זו?

עוד באותו נושא

מצלמות המהירות - מחדל על חשבון הציבור

לכתבה המלאה
נהג נתפס במהירות מופרזת של 196 קמ"ש בכביש 6, 16 במרץ 2013. דוברות אגף התנועה של משטרת ישראל, חטיבת דובר המשטרה
נהג נתפס במהירות מופרזת של 196 קמ"ש בכביש 6, 16 במרץ 2013/חטיבת דובר המשטרה, דוברות אגף התנועה של משטרת ישראל

איפה האכיפה בפועל?

מספר ניידות משטרת התנועה כיום עומד על 112, לעומת 309 ב-2009 - ירידה של 63 אחוזים

אולם, "הבשורה הטובה ביותר" לנהגים העבריינים היא כי אין מי שיאכוף באופן יעיל את התיקון: מספר ניידות משטרת התנועה כיום עומד על 112, לעומת 309 ב-2009 - ירידה של 63 אחוזים. לכך מתווספת גם ירידה של 29 אחוזים במספר התקנים במשטרת התנועה - 424 ב-2015 לעומת 601 ב-2009. מחיר ממוצע של ניידת תנועה עומד על 170-180 אלף שקל כאשר עפ"י פרסומים, תקציב משטרת התנועה בשנה החולפת עמד על למעלה מ-630 מיליון שקל.

מתברר כי 99% מהתקציב הופנה לצורכי שכר ותחזוקה ואילו רק 7 מיליון שקלים – לרכישת ניידות. גם חלוקה זו אפשרה לעבות את שורות המשטרה בעוד ניידות, אך זה לא קרה. מדוע? לא ברור. אפשר להתנחם בכך כי ככל שייכנס עוד כסף לקופת המדינה כתוצאה מהתיקון, הוא ייועד באופן ישיר למימון פעולות שמטרתן המשך המלחמה בתאונת הדרכים, אך גם זה לא קורה. יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים של ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), קרא "למשרד האוצר להכניס את היד לכיס ולהעביר את תוספת הכסף שתתקבל מהמהלך לטובת המלחמה בקטל בדרכים והוסיף כי אם האוצר לא יעשה זאת הוא ישקול להגיש הצעת חוק פרטית בעניין".

השורה התחתונה ברורה: ללא תיגבור מערך האכיפה באמצעות רכישת עשרות ניידות משטרה נוספות וללא שימצא התקציב להגדלת מספר התקנים לשופטי תעבורה, סיכוי גבוה כי לא יראה שינוי של ממש בעקומת סטטיסטיקת תאונות הדרכים, אלא רק ישאר בסוף החודש פחות כסף בכיס של הנהגים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully