בווידאו: אופיר מרציאנו באולפן וואלה! NEWS בעונה שעברה
כבר שבועיים לא הציצה השמש במוסקרון. אפור וקר בבלגיה, כל שכן אצל אופיר מרציאנו. אי שם בחודש אוגוסט הייתה ההופעה האחרונה שלו בשער הקבוצה הבלגית. באמצע חודש אוקטובר, רגע אחרי ששיחק עם נבחרת ישראל בבלגיה, הוא ישב בפעם האחרונה על הספסל. מאז, במשך ארבעה חודשים, הוא צופה במשחקים מהיציע. בחלון ההעברות האחרון הוא רצה לעזוב וגם הבלגים חיפשו לו קבוצה, אבל הדברים לא הסתדרו.
עד כדי כך היה צמא לדקות משחק, שהסכים לזנוח לעת עתה את החלום האירופי ולשוב לכור מחצבתו באשדוד בליגה הלאומית. אבל גם הצעד הזה לא הסתייע ומרציאנו נותר בבלגיה, מקווה שאולי המזל יאיר לו פנים בהמשך העונה. "זה לא קל", הוא מודה בראיון לוואלה! ספורט. "יש רגעים שזה אפילו קשה מאוד וצריך לגייס את כל הכוחות כדי להתמודד".
דיברנו ברביעי בערב. מרציאנו היה אחרי אימון בוקר ומנוחה, ובדרך לאימון אישי בחדר הכושר. לשאלה מאיפה הוא מוצא את היכולת להמשיך כך ואפילו להוסיף לעצמו יחידות אימון באופן פרטני, הוא השיב: "אני משתדל לראות את המטרה הסופית שלי וזה להגיע למקומות שחלמתי להגיע אליהם בקריירה. יש הרבה מקרים שקורים לי בעיקר במהלך האימונים, בהם אני אומר לעצמי: 'איך הגעתי למצב הזה?'. אני מתחיל לשאול את עצמי שאלות תוך כדי האימון ואז אני מרים את העיניים לשמיים ופשוט מנסה למצוא סיבות להיות מאושר. ואז אני אומר לאלוהים: 'תודה על זה שאני יכול ללכת, לרוץ ולהתאמן'. אני מנסה באמת לקחת את הדברים בפרופורציות כי זה מה שנותן לי את הכוח. הסיטואציה היא לא מה שציפיתי וקיוויתי. יצאתי לאירופה כמו שרציתי ועכשיו אני לא יכול לבכות כל הזמן ולהרים ידיים. עכשיו זה הזמן שלי להילחם על המקום שלי, ואם זו הסיטואציה אז אנסה להוציא ממנה את הטוב ביותר".
יש הרבה דוגמאות של שחקנים ישראלים שיצאו בעקבות החלום האירופי, אבל מהר מאוד גילו את הספסל והיציע. אני מניח שלא חשבת שזה יגיע למצב שלא תהיה בסגל כל כך הרבה זמן.
"אתה יודע מה האבסורד הכי גדול? הגעתי לקבוצה הזו כדי לעזור לה. מוסקרון הייתה האופציה האחרונה שלי בקיץ ומרוב שנלחצנו, החלטנו ללכת על זה. מוסקרון היא קבוצה מכובדת בליגה הבלגית הראשונה ואני לא מצטער לרגע שהגעתי לפה. בסופו של דבר תקופה כזו חוויתי גם באשדוד בצעירותי. ברור שלא הייתי אז שוער נבחרת ישראל, אבל גם אז היו ימים של שבירה. אז, החלטתי לקחת את הקריירה שלי ולהרים אותה. היום, עם כל הניסיון בכדורגל והדברים שעברתי בחיים, אני מצליח לבוא אל הדברים עם יותר ביטחון ואמונה. אני מאמין שכמו שהדברים התהפכו כאן לרעתי, הם יכולים להתהפך לטובתי - פה במוסקרון או בקבוצה הבאה שלי".
איך זה קרה לך?
"לא הייתי טוב בתחילת העונה ואחרי חמישה מחזורים הוחלט לעשות שינוי. אני חושב שהגיע לי קצת יותר קרדיט, בעיקר בגלל התפקיד שלי כשוער. היה לי גם קצת חוסר מזל כי הייתי צריך לחזור להרכב במשחק גביע, אבל זה נפל על יום כיפור וכמובן שאני בחיים לא אשים משהו לפני יום כיפור. זו הייתה יכולה להיות דרך לחזור לשער כי זה היה כמה שבועות אחרי שיצאתי מההרכב".
ההחלטות לגביך במוסקרון מקצועיות?
"אני אהיה כן ואמיתי. עצם זה שהם הביאו שוער כבר בהתחלה זה לא היה בסדר. אבל היום אני לא יכול לבוא בטענות כי השוער שמשחק עושה עבודה טובה. אני מספיק הגון ומקצוען לומר זאת. אם השוער שמשחק היום לא היה טוב, הייתי טוען לחוסר מקצועיות בבחירה שלו, אבל הוא בהחלט שוער טוב, נראה בסדר ולא עושה טעויות. כרגע אין לי סיבה להגיד שאני לא משחק כי מישהו לא אוהב אותי".
אז למה אתה לא יושב על הספסל לפחות?
"יש פה עניין ששישה שחקנים בלגים צריכים להיות כל הזמן בסגל. אני לא בלגי ולכן השוער היותר צעיר בסגל הוא זה שנרשם. יש לנו ארבעה שוערים וגם השוער הצרפתי לא נרשם בסגל. אני מרגיש שהם יודעים מה יש להם ביד ואני משוכנע שאם מחר השוער הראשון לא יוכל לשחק, אני אהיה השוער במקומו. מבחינת הישיבה על הספסל, השוער הבלגי הצעיר הוא זה שנרשם בטופס".
הליגה הבלגית גדולה על אופיר מרציאנו?
"ממש ממש לא. אתה יודע, זה מצחיק ואירוני כי המשחק שיצאתי ממנו מההרכב היה שלושה ימים אחרי משחק הנבחרת בוויילס. עם כל הכבוד לליגה הבלגית, לשחק מול ויילס בקרדיף עם 50 אלף איש כשמולך גארת' בייל, ארון ראמזי ויתר הכוכבים שלהם, זה לא פחות מלשחק בליגה הבלגית. זו הסיבה שאני לא מוותר לעצמי ובגלל זה אני עובד עוד יותר קשה כדי שביום בו אקבל את ההזדמנות שלי להוכיח את היכולת שלי, אעשה את זה כמו גבר".
מישהו במועדון מגלה אמפתיה למצבך? יש יחס חם?
"יש אנשים טובים במוסקרון. זה מועדון קטן ומשפחתי. אני גם אדם שמראה כבוד לכולם. לשחקנים, לצוות ולכל מי שסובב את המועדון. אנשים מבינים את המצב שלי. יודעים מה עשיתי לפני שהגעתי לכאן. זה חלק מהכדורגל. שחקנים הרבה יותר גדולים ממני היו במצב שלי, אז מי אני שאתלונן כל הזמן?".
אני מניח שבתפקיד שדה ההזדמנות כבר הייתה מגיעה.
"בטוח. שוער זה תפקיד שונה. ברגע שאתה מוכיח את עצמך, אתה ממשיך לקבל קרדיט. אם הייתי קשר או חלוץ היו מנסים לדחוף אותי כחילוף, אבל בתור שוער זה שונה".
בחלון ההעברות האחרון היו לך ודאי ציפיות גבוהות לעבור לקבוצה אחרת ולשחק.
"בוודאי. זו המטרה שהצבתי בפני מי שדואג לי. משום מה לא נמצאה קבוצה. יש עדיין ליגות שפתוחות להעברות כך שאי אפשר לדעת, אבל בכל מקרה היתה לי שיחה עם הצוות ואמרתי שכל עוד אני במועדון אני מחויב למועדון ולהצלחתו ואני אעבוד הכי קשה כדי להיות מוכן לרגע בו הקבוצה תצטרך אותי. אני לא מכיר דרך אחרת להתמודד עם המצב שלי".
אתה נותן כבוד, אבל איך זה עובד מכיוון ההנהלה, התקשורת והאוהדים?
"אני בטוח שכולנו מאוכזבים מהסיטואציה הזו. גם המועדון וגם אני. לא ציפיתי להיות במצב הזה וגם המועדון בטח לא ציפה להיות במצב הזה. אני לא חי באשליות. אני לא קורא את העיתונים כאן. אני בטוח שכתבו עליי, אבל זה לא מעניין. התפקיד שלי זה לשפר את מה שאני צריך לשפר. אם אני אתעסק במה חושבים עליי, זה לא יוביל אותי לכלום".
הייתה לך אופציה לחזור למ.ס. אשדוד אבל ממה שאני יודע הם הציעו לך את החוזה הישן שהיה לך אצלם, שהוא בערך שליש ממה שאתה מרוויח היום. לא היה מקום לוותר על כסף ולשחק?
"אני אפתיע אותך, הכסף בכלל לא היווה בעיה. אני כבר הסתדרתי עם מוסקרון, כי רציתי לשחק. אבל הדברים עם אשדוד לא הסתדרו ולא מבחינת כסף. תבין, לא יצאתי למוסקרון העונה בשביל כסף. יצאתי כדי להתקדם. כמובן שכסף זה דבר חשוב ואני רוצה להבטיח את העתיד הכלכלי שלי, אבל העונה לא יצאתי בשביל כסף".
אז מ.ס. אשדוד לא באמת רצתה שתחזור אליה?
"אני לא אומר את זה. אשדוד רצתה, אבל דברים לא הסתדרו ואני ממש לא יודע בדיוק מה היה. דודו דהאן היה מעורב בזה יותר ממני. לי היה חשוב מאוד לחזור לשחק בינואר בשביל עצמי, בשביל הנבחרת שמתכנסת בקרוב. אני רוצה לשחק. אני מתגעגע לשחק. כל המגעים עם אשדוד היו ממש ברגעים האחרונים של חלון ההעברות. זה היה קצת מסובך גם עם הטיסות. אבל לרגע שלא יחשבו שלא באתי בגלל הכסף. במצב שלי עניין אותי לשחק הרבה יותר מהכסף".
הגשמת חלום והגעת לאירופה, אבל היית ממש קרוב פעמיים לחתום בבאר שבע ולהיות היום השוער של הקבוצה הטוענת לכתר.
"אני חייב לציין שמכאן אני מאוד שמח וגאה על מה שהם עושים. בחיים אתה עושה בחירות שלא תמיד מצליחות. אנחנו בסך הכול בני אדם. אני כרגע במצב לא טוב, אבל הלכתי לבלגיה בלב שלם. הדבר הנוח היה להישאר בישראל, אבל אני בחרתי ללכת על האתגר ויש איזו סיבה שהדברים לא מסתדרים לי עכשיו. התקופה הזו היא מאוד קריטית בחיי ולקחתי ממנה כל כך הרבה שיעורים וכוח להמשך, ואני משוכנע שהתקופה הזו תתרום לי המון לחיים".
לא צובט לך משם לראות את דודו גורש מצליח בבאר שבע?
"ממש לא. ביום בו הוא חתם בבאר שבע, התקשרתי אליו ואיחלתי לו בהצלחה. אני לא קובע מה מגיע לכל אחד. בן אדם מקבל ברכה מלמעלה. אני לא ארגיש רע בגלל שבן אדם אחר מצליח. אני שמח על כל בן אדם שמצליח, בטח אם זה לא בא על חשבוני".
מה דודו דהאן הסביר לך לגבי חוסר ההצלחה שלו למצוא עבורך קבוצה אחרת?
"החלון הזה היה בעייתי. החלון של ינואר זה חלון של הזדמנויות ולא חלון של השקעות. לא הייתה הזדמנות ראויה באירופה".
בעבר סיפרת בפתיחות על הייעוץ הפסיכולוגי שאתה מקבל ועל זה שיש לך כל מני מנטורים שמסייעים לך להתמודד עם מצבי הלחץ.
"המנטורית הכי גדולה היום היא אשתי לעתיד והיא עוזרת לי לעבור את התקופה הזו כמו שצריך. פה נמדדת האהבה שלה אליי. איך שהיא איתי ואיך שהיא עוזרת לי. אני מאוד אופטימי, חזק ונחוש וזה הרבה מאוד בזכותה".
ואתה מצליח להיות סבלני כלפיה כשהמצב שעובר עליך כל כך קשה?
"זה מצחיק, אבל אני היום אפילו יותר רגוע ממה שהייתי לפני שהגעתי לכאן. אני מתבגר כנראה".
הנבחרת תתכנס בקרוב לקראת המשחק מול קרואטיה. אתה מצפה שאלון חזן יזמין אותך?
"כמובן. בטח שאני מצפה. אני מרגיש חלק בלתי נפרד מהנבחרת, בטח אחרי הקמפיין האחרון. הנבחרת היא ערך עליון והיא הדבר הכי חשוב".
אבל מי שלא משחק לא מוזמן.
"נכון, וכל החלטה לגביי אכבד, אבל אני רוצה להגיע, רוצה להיות מוזמן, ואתן הכול לנבחרת כמו שעשיתי בעבר. לא משנה מה עברתי בקבוצות שלי, תמיד הגעתי לנבחרת נקי כדי לייצג את המדינה הכי טוב שאפשר".
מי ראוי לציון מבחינתך? מי מראה שהוא חבר אמיתי?
"יש הרבה שבקשר ומחזקים אותי מהארץ ויש כמובן את 'הבלגים', אם זה קני סייף, רמי גרשון, ליאור רפאלוב וחאתם עבד אלחמיד, איתם אני בקשר יומיומי".
פעם אמר לי שחקן שהיה בסיטואציה דומה לשלך, שבתקופות כאלה הוא מעדיף בכלל לא לשמוע מחברים לכדורגל שבניגוד אליו מצליחים.
"אתה יודע, הרבה פעמים אומרים לי אנשים שמתקשרים אליי שהם חשבו שתהיה שיחה כבדה, אבל הם אלה שיצאו מאוד מחוזקים. גם לי יש את רגעי השבירה שלי כי אני עובר כאן דברים לא קלים, אבל אני משתדל שרגעי השבירה יהיו קצרים. ליפול ותיכף לקום כי אין זמן. הקריירה קצרה וצריך לעשות את הטוב ביותר. ברור שקשה לחזור בכל שיחה ולדבר על זה שיהיה טוב ושהדברים ישתנו, אבל אני באמת מאמין שזה יתהפך".
מה תמליץ למי שיתלבט אם לצאת לאירופה?
"אני בעד, מאוד בעד. אני אוהב את מה שאני רואה פה. ברור שמבחינה מקצועית זה לא מה שציפיתי עד עכשיו, אבל בעשר השנים הקרובות שלי בקריירה אני רוצה להיות פה באירופה. עדיף תמיד להתחרט על דברים שעשית ולא על דברים שלא עשית".
משפט חכם.
"זה לא שלי, אבל נהייתי פה פילוסוף בקור הזה".